מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' זכאי

ב"כ המאשימה עו"ד ברזילי.

הנאשם – בעצמו

ב"כ הנאשם עו"ד בנימין בן נתן.

פרוטוקול

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגד המבקש מכוח הטענה המקדמית של "הגנה מן הצדק" וזאת בהתאם להוראות סעיפים 149 ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

כתב האישום הוגש כנגד המבקש ביום 17/09/08 ומייחס לנאשם עבירה של הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. נסיבות העבירה פורטו בכתב האישום ולפיהן ביום 17/01/08 הסיע המבקש במונית שהיתה בחזקתו שלושה שוהים בלתי חוקיים מהעיר ראשל"צ לעיר מודיעין ובכניסה אליה נעצר.

ביום 05/05/10 הגיש הנאשם בקשה לעיכוב הליכים משפטיים ליועץ המשפטי לממשלה (מ/1). במסגרת הבקשה הפנה ב"כ הנאשם למצבו הבריאותי ולנסיבות האישיות של המבקש וכן לדברים שנאמרו במסגרת דיונים שנערכו בכנסת בחודש מרץ 2010 בוועדת הפנים והגנת הסביבה באשר לאי העמדה לדין של נהג מונית אשר נתפס מסיע לראשונה. הבקשה נדחתה ביום 13/06/10 מנימוק שלא נמצאה עילה ראויה לעיכוב ההליכים.

כאמור במועד ההקראה ביום 27/06/10 העלה הנאשם טענה של הגנה מן הצדק טענות הצדדים כדלקמן:

טענות המבקש:

בפתח הדיון העלה ב"כ המבקש את טענת ההגנה מן הצדק וציין כי לדידו על בית המשפט לבטל את ההליכים כנגד המבקש מכוח ההנחיות החדשות ומכוחה של האכיפה הבררנית, תחושתו הקשה של הנאשם וחוסר הצדק בהעמדתו לדין.

לדבריו במקרה דנן "עיוות הדין וחוסר הצדק זועקים לשמיים" וכי על בית המשפט לבחון את התנהלות ההליך כולו אף בטרם הגשת כתב אישום ותוך כדי ניהול ההליכים.

לטענתו לאור הצהרת המאשימה לפיה ישונו ההנחיות הפנימיות ולפיהן לא יוגשו כתבי אישום נגד מסיעים של שוהים בלתי חוקיים ובפרט בקרב נהגי מוניות שזו עבירתם הראשונה - כעולה מפרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יש מקום לבטל את כתב האישום במקרה דנן. לטענתו הטעם להנחיות החדשות נעוצה ברציונל לפיו אין עונשין אלא אם מזהירין וקרי אין מדובר בשינוי מדיניות בשל הטבה במצב הביטחוני.

לדבריו כיום על פי ההנחיה ממרץ 2010 אין מגישים עוד כתבי אישום נגד מסיעים של שוהים בלתי חוקיים בפעם הראשונה וכי המאשימה נוהגת לחזור בה מכתבי אישום בעניינם של מסיעים בלתי חוקיים. בנוסף מניח הסנגור כי לא הוגשו כתבי אישום כנגד נאשמים שעברו את העבירה לראשונה כחודש חודשיים לפני מרץ 2010.

לפיכך טוען המבקש כי מדובר בהבחנה פסולה בין המבקש דנן לבין נאשמים אחרים שנתפסו בנסיבות דומות ונגדם לא מוגש כתב אישום אך משום שביצעו את העבירה לאחר שההנחיה נכנסה לתוקפה. עוד מציין הסנגור כי בעניינו של המבקש נגרם חוסר צדק שכן מדובר באדם ללא הרשעות קודמות ששימש שוטר במשמר הגבול, נפצע בשירותו ומקבל תמלוגי קצבת נכות. ומוסיף כי במקרה זה עולה "תחושה קשה של אי צדק, של אכיפה סלקטיבית" וכי אם יש שינוי בהנחיות עליו לחול למפרע גם על עניינו של המבקש, בהתאם לרציונאל העולה מסעיפים 4-6 לחוק העונשין.

במסגרת התשובה לתגובה חוזר המבקש על טיעוניו ומוסיף כי אף התביעה מציינת בתגובתה כי החל ממרץ 2010 ההנחיה בדבר אי העמדה לדין בעבירת הסעה ראשונה נכנסה לתוקף וכי לא נפתחים תיקים ממועד זה שלא בנסיבות מחמירות. לטענתו הדברים עומדים בסתירה לדברי המאשימה מהדיון וכי המשמעות העולה מהם היא כי גם מי שביצע את העבירה בטרם ההנחיה ולא הוגש כנגדו כתב אישום אף הוא לא יועמד לדין – עובדה המחזקת את תחושת הקיפוח, חוסר השוויון והעדר הצדק. ודהיינו אלמלא שאלת המועד כלל לא היה מוגש כנגד המבקש כתב אישום.

בנוסף מציין ב"כ הנאשם כי הטענה לפיה מקרה זה עונה על "הנסיבות החריגות" המצדיקות כתב אישום בעבירת הסעה ראשונה אינה נשענית על דבר הואיל ואין פירוט מעם המאשימה באשר לנסיבות החריגות. בנוסף ו"לאור העובדה שלא צורפה כל הנחיה רשמית הקובעת כי נסיבות חריגות אכן מצדיקות הגשת כתב אישום, לא ברור מדוע כלל ניטען כי נסיבות חריגות מצדיקות הגשת כתב אישום ולא ברור על ידי מי נקבעה וניתנה הנחייה זו והאם כלל מדובר בהנחיה אשר הוצאה בהתאם לכללי המנהל התקין. לאור העובדה שההנחיה עליה מדברת המאשימה לא צורפה הרי שהן הח"מ והן בית המשפט הנכבד לא יכולים להתייחס אליה ולתת לה כל משקל" (סעיף 8 לתשובת המבקש לתגובת המשיבה). יתרה מכך, טוען המבקש, אף אם ניתן להתייחס לנסיבות החריגות הנקובות בחוק (להבדיל מההנחיות) אין המבקש נכנס לגדרן בפרט לאור העובדה שלטענת סנגורו פנה אל שלושת נוסעיו ושאל אם ברשותם אישורים ואלה השיבו בחיוב.

זאת ועוד לדבריו אין מקום להחריג את נהגי המוניות מן ההנחיות החדשות כמשתמע מתגובת המאשימה שכן ההנחיות נוצרו בין היתר למענם כעולה מהפרוטוקול של ועדת הפנים של הכנסת.

טענות המאשימה:

המאשימה מתנגדת לבקשה לביטול כתב אישום מכוח הגנה מן הצדק.

בדיון ציינה ב"כ המאשימה כי הטיעון בדבר ביטול כתבי אישום לגבי עבירת הסעה ראשונה אינה נכונה וכי "לא נכון לומר כי המאשימה חוזרת בה מכתבי האישום".