מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' ביטון

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות של איומים, עבירה על סעיף 192 בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); פגיעה בפרטיות, עבירה על סעיף 2(1)+5 בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 ותקיפה, עבירה על סעיף 379 בחוק בכך, שבתאריך 18.03.07, בשעת בוקר או בסמוך לכך, התקשר הנאשם טלפונית לקטינה ואמר לה כי הוא עובר לצפון ושהיא תבוא לגור עמו. זאת ועוד, בשעה 16:38, שב והתקשר הנאשם לקטינה ועל רקע כעסו על שיחתם הקודמת אמר לה כי ימצא אותה ויטפל בה וכל זאת, כשבכוונתו להפחידה או להקניטה ורק לאחר שמעבידה נטל את מכשיר הטלפון לידיו, ניתק הנאשם את השיחה. בנוסף על האמור, שב והתקשר הנאשם לקטינה, אמר לה כי היא מלשנית, קיללה ואמר לה כי ימצא אותה ויטפל בה ובמעביד שלה וכל זה בכוונה להפחידה או להקניטה. עוד הודה הנאשם כי, במועד שאינו ידוע למאשימה בדיוק, כחודש עובר לפרידתם, בעת שביקרו הנאשם והקטינה בקברי צדיקים בטבריה, דחף הנאשם את הקטינה לעבר קיר סמוך של תחנת אוטובוס. כמו כן, כשבוע לאחר מכן, בירושלים, בעט באמצעות רגלו ברגלה של המתלוננת. עוד הודה הנאשם כי במועדים שאינם ידועים למאשימה בדיוק, כארבעה חודשים עובר למועד הגשת כתב האישום, לאחר מועד הפרידה, ברחובות, הגיע הנאשם לתחנת אוטובוס, בה המתינה הקטינה, הודיע לה כי הוא בא אליה לשתות קפה, ומשהקטינה לא הגיבה להודעתו זו, עלה עימה לאוטובוס, תוך שהם נוסעים לראשל"צ. בהגיעם לראשל"צ, אחז הנאשם בידה של המתלוננת ומשזאת דרשה ממנו לעוזבה, החל הנאשם ללכת בעקבותיה, תוך שהוא אומר לה כי הוא אוהב אותה ורוצה להיות עימה וכי, הוא מצטער על כל מה שעשה. כמו כן, במועדים שאינם ידועים למאשימה בדיוק, לאחר מועד הפרידה, נהג הנאשם להתקשר טלפונית לקטינה ולדרוש ממנה להיפגש עמו, תוך שהוא מזהירה כי הוא הולך לטפל בה ושיביא לה אנשים, וכל זאת כשבכוונתו להפחידה או להקניטה.

2.בדיון שהתקיים ביום 02.07.07, בפני כב' השופטת ברודי, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. עוד סוכם כי באם התסקיר יהיה חיובי, במובן זה שהנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן, ישתלב בטיפול אם יומלץ, ייטול אחריות על מעשיו ויעלה העדר למסוכנות למתלוננת, המאשימה תעתור להטיל עליו, בהסכמה, מאסר בפועל למשך 6 חודשים שיכלול, הפעלת המאסר על תנאי מת.פ. 1506/05 שלום ראשל"צ, כשתיבחן האפשרות לרצותו בעבירות שירות, מאסר על תנאי ופיקוח אם יומלץ. אם התסקיר יהיה שלילי באחד מההיבטים הנ"ל, העונש המוסכם יהיה 12 חודשי מאסר בפועל, תקופה הכוללת הפעלת המאסר על תנאי ומאסר על תנאי. עוד סוכם כי הנאשם יישלח לקבלת חוו"ד ממונה, על מנת שכל החומר יהא מונח בפני ביהמ"ש.

3.לדיון שהתקיים ביום 12.11.07, בפני כב' השופטת ברודי, התקבל תסקיר שירות המבחן, אשר סקר בהרחבה את הרקע של הנאשם, את ההליך הקודם שהתנהל בעניינו והרגלי הסמים בעברו. שירות המבחן סבר כי הנאשם שיתף פעולה ונטל אחריות על מעשיו. עם זאת, לאור סירובו של הנאשם להשתלב בהליך טיפולי, אותו עליו לעבור, התרשם שירות המבחן כי הנאשם אינו בשל להפיק תועלת מהליך טיפולי שכזה. בהקשר זה טענה ב"כ הנאשם כי לאחר שהסבירה לנאשם את מהות הטיפול ב"בית נועם", שלמיטב ידיעתה מאפשר יציאה לעבודה, הביע הנאשם רצון והסכמה להמשך הליך טיפולי. לאור העובדה כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והסכים לעבור טיפול, הסכימה ב"כ המאשימה לדחייה לצורך מתן הזדמנות אחרונה.

4.לדיון שהתקיים ביום 05.06.08, בפני כב' השופטת ברודי, לא התייצב הנאשם בשל אשפוזו בבי"ח "שלוותה". זאת משום שלאחר מספר שבועות ב"בית נועם" החליטו הגורמים המטפלים כי הנאשם לא מתאים לטיפול אצלם והסיבות לכך מורכבות ונעוצות, בין היתר, במצבו הנפשי של הנאשם. לאור זאת, הסכימה ב"כ המאשימה לדחייה עד לבירור מצבו הנפשי של הנאשם.

5.ביום 27.10.08, התקיים דיון בפני כב' השופטת ברודי, בו הוחלט על קבלת חוו"ד פסיכיאטרית אודות הנאשם. כמו כן נקבע כי יתקבל תסקיר משלים אודות הנאשם, כשבמסגרתו תיבדק בשנית האופציה הטיפולית וזאת מבלי לקבוע עמדה לעניין העונש.

6.בדיון שהתקיים בפניי ביום 23.04.09, התקבלה חוו"ד פסיכיאטרית אודות הנאשם לפיה הנאשם כשיר לעמוד לדין. מהתסקיר שהתקבל בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם מצליח לראשונה בחייו להשתלב בטיפול מקצועי מסודר ומחייב. יחד עם זאת, הוגשה בקשה מאת שירות המבחן, לדחיית הדיון ב- 3 חודשים, לצורך גיבוש המלצות ומעקב אחר התמדתו של הנאשם בטיפול בו החל.

7.בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.10.09, התקבל תסקיר נוסף בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי לאור מצבו הרפואי של הנאשם בעקבות תאונת דרכים שעבר, אשר לא מאפשר בעיתוי זה שיחות נוספות עימו, ונוכח העובדה כי אין בידי שירות המבחן דיווח מעודכן לגבי מצבו מבחינת הטיפול בו השתלב, אין ביכולתם להגיש תסקיר משלים בעניינו. לאור האמור לעיל, החלטתי, לפנים משורת הדין, בפעם האחרונה בהחלט, על דחיית הדיון לצורך קבלת תסקיר משלים בעניינו של הנאשם.

8.לדיון שהתקיים בפניי ביום 26.04.10, התקבל תסקיר משלים נוסף בעניינו של הנאשם ממנו עולה כי שירות המבחן סבור כי מדובר באדם שמצליח להתארגן לטווח קצר ומונע בעיקר בשל חששו מתוצאות ההליכים המשפטיים, ולא מתוך תובנה למצבו. בשל כך ובשל מאפייני אישיותו ומצבו הנפשי המורכב, נמנע שירות מהמלצה טיפולית בעניינו.

9.ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, הפנתה להודאתו של הנאשם בכתב אישום מתוקן ולעבירות החמורות המיוחסות לו. עוד הפנתה לתסקירי שרות המבחן הרבים שהוגשו בעניינו, כשלטעמה, אינם חיוביים ואף התסקיר האחרון קבע כי למעשה גם היום סובל הנאשם מבעיות התנהגות חמורות, מהתנהגות אובססיבית וטורדנית ובסופו של יום שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית. לאור האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה לכבד את ההסדר ברף העליון, באופן שיושתו על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל זאת, לאור התסקירים השליליים, תוך הפעלת שלושת המאסרים המותנים בחופף זה לזה וכי יושת על הנאשם מאסר על תנאי בעבירות בהן הורשע.

10.ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש טענה כי בעיון בתסקירים ניתן לראות, לטעמה, כי המדובר במי שעמד בכל הפרמטרים שנקבעו בהסדר. לדבריה, החל מהתסקיר הראשון מתארת קצינת המבחן את שיתוף הפעולה המלא של הנאשם עם שרות המבחן. לדידה, המדובר בתסקיר מעמיק יותר, בו שירות המבחן אבחן את בעיותיו והגיע לשורשן וציין כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על מעשיו האלימים. אמנם, התסקיר הזה לא בא בהמלצה על תוכנית טיפולית לנאשם אך זאת, בשל אי הבנה שנוצרה, ובסופו של יום הנאשם נשלח ל"בית נועם". לאחר מכן, קבעה קצינת המבחן כי לאור הטיפול הפרטי שעבר הנאשם, התרשמותה היא שישנו שינוי בהתייחסותו, הוא לוקח אחריות ומצליח להימנע מהתנהגות אלימה. באשר לאבחון הפסיכיאטרי בו נקבע כי הנאשם כשיר לעמוד לדין וכי עליו לקבל טיפול תרופתי, טענה ב"כ בנאשם כי הנאשם נטל את הכדורים משך כשנה, אך הם גרמו לו לבעיות שינה וריכוז. בהקשר זה ציינה כי לדברי הפסיכיאטר אין כעת צורך בטיפול פסיכיאטרי תרופתי. לגבי השימוש בסמים, ציינה ב"כ הנאשם כי המשקמת הפרטית דיווחה לקצינת המבחן כי הוא עשה בדיקות שתן מהן עלה כי אינו צורך סמים. לסיכום, טענה כי הנאשם שיתף פעולה, השתלב בטיפולים ונטל אחריות על מעשיו. כמו כן, לדבריה, הנאשם לא פנה ולו פעם אחת אל המתלוננת. לאור זאת, מבקשת להשית על הנאשם עונש ברף התחתון של ההסדר.

11.לאחר ששקלתי את טיעוני באי כוח הצדדים שבפני, ואת כל הנסיבות הצריכות לעניין ובהם גילו של הנאשם, נסיבות חייו, עברו הפלילי מאותו סוג והמאסרים על תנאי התלויים עומדים כנגדו, כתב האישום שתוקן ומותן, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, הודאתו של הנאשם וחסכון בזמן שיפוטי יקר, האמור בתסקירי שרות המבחן הרבים שהוגשו בעניינו, והאינטרס הציבורי, מוצאת אני לנכון לכבד את הסדר הטיעון וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א)מאסר בפועל למשך 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו: 17.5.07 – 25.5.07.

ב)מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים שנגזר על הנאשם ביום 26.2.04 בת.פ 2607/03 (בית משפט שלום ראשל"צ).

ג)מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים שנגזר על הנאשם ביום 26.2.04 בת.פ 2607/03 (בית משפט שלום ראשל"צ).

ד)מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 4 חודשים שנגזר על הנאשם ביום 7.4.05 בת.פ 1506/05 (בית משפט שלום ראשל"צ).

המאסרים המופעלים ירוצו בחופף זה לזה ולעונש המאסר שנגזר, כך שהנאשם ירצה 12 חודשי מאסר בפועל.

ה)מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירות אלימות כנגד הגוף, לרבות איומים.

ו)מאסר על תנאי למשך 7 חודשים, והנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה של פגיעה בפרטיות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.