מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אבו טיר

בפני

השופט ד"ר עמי קובו

הכרעת דין

רקע

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. להלן אפרט את נימוקי:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, אשר מייחס לו החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ביחד עם סעיף 7(ג) רישא וסעיף 31(1) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

על-פי עובדות כתב האישום, בתאריך 11.9.06 החזיק הנאשם בתאו בכלא גבעון 6 אריזות המכילות סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 0.45 גרם נטו וכן סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.47 גרם נטו.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הנאשם טען כי לא השליך את הסמים מכיס מכנסיו שכן המכנסיים אותם לבש היו ללא כיסים.

העדויות

עד התביעה המרכזי הינו מר ויקטור רויטמן, רס"ל ביחידת דרור בשב"ס. לדבריו, ב-11.9.06 ערך חיפוש, יחד עם כוח לוחמים, בתא בבית הסוהר גבעון, בו שהה הנאשם. לדבריו, מדובר בתא גדול בו שוהים בין עשרה לתריסר אנשים. למקום נכנסו אנשי שב"ס ויחידת דרור במספר דומה למספר האסירים (עמ' 10, ש' 11). כאשר הקימו את כל האסירים על רגליהם כדי לבצע את החיפוש ראה את הנאשם מכניס את ידו השמאלית לכיסו השמאלי. בהמשך לכך ניגש אל הנאשם עד שעמד במרחק של כ-20 ס"מ ממנו, אחז בידיו ושאל אותו לתכולת כיסו. הנאשם השיב כי אין בכיסו דבר, מלבד מפתחות. כאשר אמר לנאשם להוציא את ידו מהכיס, הנאשם הוציא יד מאוגרפת וזרק דבר מה עטוף בנייר לבן לרצפה. נייר זה הכיל סמים.

הנאשם נחקר פחות מ- 24 שעות לאחר האירוע. כבר בהודעתו מיום 12.9.06 (ת/3) שנגבתה בבית הסוהר מסר הנאשם כי מכנסיו היו נטולי כיסים. הודעתו של הנאשם משתרעת על-פני חצי עמוד כהאי לישנא:

"ת. קודם כל הסם לא שלי ואני לא יודע בכלל אם זה סם. כשהסוהרים נכנסו היו עומדים כולם לספירה, הכוונה האסירים. גם קצין תורן היה לפני כן וספר אותנו, והיינו 12 איש בחדר עומדים צפוף 3 מטר אחד ליד השני, כשהוא נכנס היה לי ביד מנעול ומפתח, ובדיוק באתי לסגור את הארון, הסוהרים נכנסו והוא קפץ לידיים והמנעול נפל לרצפה וכל השוטרים ראו את זה והוא אמר מה הוצאתי מהכיס, והידיים שלי ביד שלו מוחזקים ובכלל אין לי כיסים במכנסיים.

ש. אתה נראית מכניס את ידך השמאלית לכיס מיכנס שמאל, כאשר ידך מאוגרפת וידו של הסוהרת [כך במקור – ע.ק.] תופס את ידיך וזרקת לרצפה חומר חשוד כסם שנתפס ע"י הסוהר מה יש לך להגיד.

ת. אני אמרתי את שלי, ואחד מהשוטרים אמר לשוטר השני, הוא לובש מכנס קצר של מריחואנה [כך במקור – ע.ק.] ובכלל אין לו כיסים.

ש. מה זה קשור למה שאמר הסוהר שאתה אומר שוטר לסוהר אחר.

ת. אין לי כיסים במכנסיים".

מחדל חקירה - אי בדיקת גרסת הנאשם בחקירתו

כאמור לעיל, עיקר טענתו של הנאשם בחקירתו בפני חוקר המשטרה יום לאחר האירוע הייתה שטענת הסוהר לפיה הוא הוציא סמים מכיס מכנסיו שגויה, הואיל ואין לו בכלל כיסים במכנסיים. טענה זו כלל לא נבדקה על-ידי חוקר המשטרה, ולא נעשה שום ניסיון לבדוק את הטענה. חקירתו של הנאשם תויקה בתיק, ולא נעשה דבר כדי לנסות לאמתה או להפריכה.

בנוסף למחדל אשר נוגע לאי-בדיקת טענת הנאשם לפיה למכנסיו לא היו כיסים, הרי שאף טענותיו הנוספות בחקירתו לא נבדקו. הנאשם טען כי הסוהרים נכנסו לתא זמן קצר לאחר ספירת האסירים – טענה זו לא נבדקה ולא נסתרה. הנאשם טען שהחזיק בידו מפתח ומנעול של הארון וכי המנעול נפל לרצפה. הטענה לא נבדקה. הנאשם אף הוסיף שהשוטרים – כאשר כוונתו לסוהרים – אשר היו במקום ראו זאת, וכי אחד מהם אמר בזמן אמת לסוהר אחר דברים שמחזקים את גרסתו. אף טענה זו של הנאשם לא נבדקה. בעניין זה יודגש, כי בעת האירוע שהו במקום לכל הפחות חצי תריסר אנשי שב"ס. לא היה דבר פשוט יותר מבחינת החקירה מלחזור לאותם אנשי שב"ס שנכחו באירוע ולבדוק איתם את טענות הנאשם. כיצד נראו המכנסיים שלבש הנאשם במועד האירוע? האם אכן נפל מנעול מידיו של הנאשם בעת האירוע? האם אחד הסוהרים אכן אמר לסוהר אחר שלנאשם לא היו כיסים? כמו-כן, לא היה שום קושי לתפוס את המכנסיים אשר לדברי הנאשם הוא לבש בעת האירוע, להציגן בפני הסוהרים שנכחו במקום ולשאול האם אלה המכנסיים שלבש הנאשם בעת האירוע. כל אלה מהווים מחדלי חקירה משמעותיים.

הואיל ופרשת התביעה נסמכת בעיקרה על עדותו של רס"ל רויטמן, אשר חזר מספר פעמים על כך שידו של הנאשם הייתה בתוך כיס מכנסיו כאשר תפס את ידיו, ובטרם השליך הנאשם את הסם מכיסו (עמ' 6, ש' 2 ; עמ' 9, ש' 29 ; עמ' 10, ש' 5 ; עמ' 13, ש' 14-15) הרי שטענתו זו של הנאשם בדבר העדר כיסים במכנסיו הינה בעלת אופי מכריע במקרה דנן, וטענה זו נמצאת בלב יריעת המחלוקת בין הצדדים.