מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אבו חמד

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן בעבירה גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

הנאשם צרף הודה והורשע בת"פ 1850/08 בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380+382 לחוק העונשין ובת"פ 1605/08 בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים").

נסיבות ביצוע העבירות פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן בין התאריך 25/01/07 בסביבות השעה 22:00 לבין התאריך 26/01/07 בסביבות השעה 6:00 גנב הנאשם רכב מסוג סובארו מלוד ונסע לכיוון שטחי יהודה ושומרון עד אשר נעצר בידי שוטר בכביש 55 בשעה 07:40.

נסיבות התיקים המצורפים:

נסיבות ביצוע העבירה מושא ת.פ. 1605/08 פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 30/05/07 בסביבות השעה 17:30 בלוד החזיק הנאשם על גבי שולחן בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.33 גרם נטו.

נסיבות ביצוע העבירהמושא ת.פ. 1850/08 פורטו בכתב האישום המתוקן ולפיהן ביום 10/03/06 בסביבות השעה 21:09 חזרו המתלוננים ובתם הקטינה לביתם בלוד. בנסיבות אלו ובהיותו בגילופין דחף הנאשם את המתלונן ובתוך כך קרא לאחרים כתוצאה מכך נגרם למתלונן פצע שטחי ברגל הימנית.

ב"כ התביעה בטיעוניה עותרת לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס וכן פיצוי בסך 1,000 ₪ למתלונן (עד תביעה 7) מת"פ 1850/08.

לדבריה העבירה בה הודה והורשע הנאשם הנה מסוג פשע חמור של גניבת רכב ואף נסיבותיה חמורות: גניבה בשעות הלילה ונסיעה לכיוון שטחי יהודה ושומרון עד אשר נתפס על ידי שוטר. לטענתה עבירות אלו מסבות נזקים רבים לחברה, מעוגמת נפש למתלונן שרכבו נגנב ועד לייקור פרמיות הביטוח וכן גלומה בהן מסוכנות נוכח העובדה כי הרכבים הנגנבים מועברים לשטחי הרשות כשלא אחת החלקים שלהם יכולים לחזור ארצה בצורה שמסכנת תעבורתית חיי אדם.

במסגרת הטיעונים לעונש הציגה ב"כ התביעה את השתלשלות העניינים אשר הובילה להצהרה העונשית של התביעה מיום 02/06/09 לפיה עמדת התביעה לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות ובנסיבות העניין סבורה כי הרף המבוקש הנו מינימאלי נוכח העבירה בתיק העיקרי ובפרט לאחר שצורפו שני תיקים נוספים כשבאחד בהם הנסיבות חמורות – שימוש באלימות בשל השפעת אלכוהול - ולפיכך אין מקום לטעמה לקבל את המלצת שירות המבחן בתיק העיקרי לפיה יש להמנע מהטלת מאסר בעבודות שירות תוך המלצה לצו פיקוח שירות מבחן למשך שנה והטלת צו של"צ.

בטיעוניו לעונש מבקש הסנגור לאמץ את המלצת שירות המבחן ודהיינו להטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, פיצוי כפי שהסכים הנאשם ובמידה שיוטל קנס שיהיה מתון.

ב"כ הנאשם מבהיר בפתח טיעוניו כי הנטען ביחס להסדר הטיעון אינו מקובל עליו כמפורט בדבריו. באשר לעבירה בתיק העיקרי מציין ב"כ הנאשם כי כתב האישום תוקן ונמחקו ממנו מספר עבירות כך שנותרה רק עבירה של גניבת רכב. בנוסף הנאשם לקח אחריות, הודה ומביע חרטה כנה ואמיתית. אגב הודייתו נחסכה העדתם של עדים רבים ונחסך זמנו של בימ"ש.

כמו כן מדגיש הסנגור כי הנאשם ביצע את העבירות בעודו נתון בתקופה משברית בחייו כעולה מן התסקיר ומפנה לאמור בו ובין היתר למסקנתם כי הנאשם הפיק את הלקחים ובלא הרשעות קודמות ממליץ – צו של"צ. לדבריו אין מדובר בענישה חריגה בתיקים מסוג אלה, של"צ היא ענישה משמעותית ובנוסף מדובר בעבירה משנת 2007 וההמלצה חיובית.

באשר לתיקים המצורפים סבור הסנגור כי אין בהם כדי להוות רף מכביד נוסף. בתוך כל הוא מציין כי בתיק התקיפה כתב האישום תוקן משמעותית ומדובר בדחיפה בלבד וכי בעניינו של הנאשם הנוסף הסתיים התיק במאסר מותנה ופיצוי. בהקשר זה מדגיש כי הנאשם הסכים לפיצוי המתלונן.

עוד מפנה הסנגור לנסיבות אישיות של הנאשם: לאחרונה נולדה לו ולאשתו בת שלישית, הנאשם הוא המפרנס היחיד ולפיכך עונש בדמות עבודות שירות יקשה על המשפחה.

מסיבה זו מבקש הסנגור שאם יוחלט על קנס שיהיה מתון.

לאחר ששקלתי נסיבות העניין ושמעתי טיעוני ב"כ הצדדים ובטרם אגזור את דינו של הנאשם אציין את השיקולים לחומרה ולקולא:

נסיבות מחמירות:

העבירות בהן הורשע הנאשם הנן חמורות. לא בכדי העמיד המחוקק לצידה של העבירה מן התיק העיקרי ענישה מחמירה והיא מסווגת כעבירת פשע. בנוסף כפי שציינה נכונה ב"כ התביעה הפסיקה בעניין עבירות אלו הנה מחמירה שכן מדובר בעבירות רכוש הגורמות נזק ליחידים ולציבור בכלל – בכל הנוגע להשקעה באמצעי מיגון והעלאת פרמיות הביטוח. בנוסף יש בעבירות אלו מימד של פגיעה בזכות הקניין של הפרט ודהיינו בזכות להחזיק ברכוש פרטי בלא מורא שמא יבוא אדם ויגנוב אותו.