מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' אבו אלקיעה ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו ביום 11.2.10 על פי הודאתם בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, זאת במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים במהלך שמיעת הראיות.

2.על פי כתב האישום בתאריך 23.12.07 בסמוך לשעה 20:35 הגיע הנאשם 1 לאתר בנייה במחלף יבנה-כביש 4.

בסמוך לשעה 21:50 הגיע למקום רכב מאזדה לנטיס, נהוג על ידי הנאשם 2.

נאשם 1 ניגש לרכב כשהוא אוחז בידו שקית ריקה. נאשם 2 מסר לידיו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 4.4 ק"ג, אותו הכניס לשקית ועזב את הרכב לכיוון גשר שנמצא במקום, שם הניח את השקית מתחת לשקית גדולה שהיתה במקום (להלן: "מקום המחבוא").

בסמוך לכך ניגשו שוטרים למקום המחבוא ומצאו שם את השקית ובתוכה הסם.

3.במסגרת הסדר הטיעון הופנו שני הנאשמים לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

3.1בתסקיר ראשון מיום 31.8.10 בעניינו של הנאשם 1 נפרשו קורות חייו בפזורה הבדואית בנגב, יחסו לאביו (לתפיסתו העדיף אביו את ילדיו האחרים מנשותיו האחרות) ולאמו (קשר קרוב, דמות אם חזקה ודואגת), עזיבתו את המסגרת הלימודית לאחר 8 שנים לטובת פרנסת המשפחה, כשאינו יודע קרוא וכתוב (בבגרותו למד באופן עצמאי קרוא וכתוב) ועבודתו לאורך השנים במשתלה בראשון לציון, בעבודות גינון בכפר המכביה ובחנות רהיטים ברחובות עד למעצרו בתיק זה וחזרתו למעגל העבודה כמחסנאי לאחר ששהה כשנה ומחצה במעצר בית.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם 1, אשר הביע חרטה על מעשיו, מכיר במחיר האישי והמשפטי שמשלם על מעשיו, אותם ביצע ללא הפעלת שיקול דעת מעמיק ומתוך דחף לרצות את אחיו הצעיר, אשר שהה באותה עת במעצר בית וביקשו לפעול מול הנאשם 2 במקומו.

על רקע כל זאת ובהעדר עבר פלילי ותפקוד תקין לאורך השנים בא שירות המבחן בהמלצה להטיל על הנאשם 1 "עונש מוחשי אשר ידגיש עבורו את חומרת העבירה וכן יהווה גבול חיצוני ברור ומרתיע" בדמות צו של"צ בהיקף של 340 שעות ובנוסף מאסר מותנה והתחייבות להימנע מעבירה.

בתסקיר משלים מיום 27.12.10 חזר שירות המבחן על המלצתו להטלת צו של"צ שיבוצע בעבודות גינון ואחזקה בבת ספר "אלמוסתקבל".

3.2בתסקיר ראשון מיום 31.8.10 בעניינו של הנאשם 2 נפרשו קורות חייו בפזורה הבדואית בנגב, השכלתו (11 שנות לימוד), אכזבתו מאי גיוסו לצה"ל בשל בעיה רפואית ועברו התעסוקתי לאורך השנים כפועל בנין ונהג הסעות עד למעצרו בתיק זה וחזרתו למעגל העבודה כפועל בנין לאחר ששהה כשנה ומחצה במעצר בית ומאז חודש אוקטובר 2009 לערך כנהג מיכלית.

עוד צוין כי בחודש יוני 2010 נישא הנאשם 2.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם 2 הביע חרטה כנה על מעשיו, אשר בוצעו על רקע מצוקה כלכלית ערב חג ובשים לב לעובדה כי חווה את המחיר האישי והמשפטי כתוצאה מהתנהלותו, כמו גם לתפקודו התקין בכל מישורי חייו מעשיו, לרבות העדר עבר פלילי בא בהמלצה להטיל עליו "עונש חינוכי בדמות צו השל"צ אשר יבהיר את משמעות מעשיו ויתן גבול ברור נוסף להתנהגותו" ובנוסף מאסר מותנה מרתיע.

בתסקיר משלים מיום 27.12.10 חזר שירות המבחן על המלצתו להטלת צו של"צ בהיקף של 340 שעות, שיבוצע בעבודות אחזקה בבית אריאל – מתנ"ס טאובל.

4.בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה לגזור על הנאשמים עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופסילת רשיון נהיגה בפועל ועל תנאי, זאת נוכח חומרתן של העבירות בהן הורשעו והיותם חוליה משמעותית בשרשרת הפצת הסם.

5.ב"כ הנאשמים ביקשו שלא למצות את הדין עם הנאשמים, נעדרי עבר פלילי, אשר נטלו אחריות מלאה על מעשיהם, הביעו חרטה כנה, שהו תקופה ממושכת במעצר בית, שבו אל מעגל העבודה ואף חסכו בזמן שיפוטי יקר .

בעוד ב"כ נאשם 1 עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן עתרה ב"כ נאשם 2, מתוך הגינות ויושרה מקצועית, להסתפק בעונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

6.נוכח עתירת ב"כ הנאשם 2 להטיל על מרשה עונש של מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, הופנו שני הנאשמים לממונה על עבודות שירות, אשר מצא אותם כשירים ומתאימים (ראה חוות דעת ממונה מיום 12.6.2011).

7.דומה כי אין עוד מקום וצורך להכביר מילים על חומרת העבירה בה הורשעו הנאשמים, כמו גם על מלחמת החורמה שהכריזה החברה על עבירות הפצת הסם ועל "תפקידו של בית המשפט להשתלב במאבק ... ולהשית עונשים שירתיעו את העוסקים בסחר בסמים ויגנו על החברה מפניהם"