מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' שמילוב

החלטה

מתקבל ומסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום י"ח אדר תש"ע, 04/03/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, שופט

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בתיק זה.

התביעה מייחסת לנאשם עבירה על תק' 47 ה (4) ל-ת"ת.

מדובר בעבירה של עקיפה בתוך צומת.

תק' 47 (ה) (4) קובעת : "נוהג רכב לא יעקוף ולא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה אם הוא עובר בתוך צומת או אינו משלים את העקיפה לפני הגעתו לצומת" .

בפרק ההגדרות של תקנות התעבורה מוגדר צומת כ-" שטח המתווה על ידי פגישתם של שני כבישים או יותר והמוגבל שפות הכבישים או אבני שפה של כבישים או ע"י הארכתם המדומה".

עולה איפוא שעבירה מתבצעת רק בשטח של הצומת עצמו וכל מה שקורה לפני הצומת אינו חלק מהעבירה, אולי המעשים יהוו הכנה לביצוע עבירה, אבל נסיון העקיפה חייב להתבצע בתוך תחום הצומת ולכן הנתיב המיועד לפניה שמאלה אינו חלק מהצומת.

עלה מדברי השוטר כי למעשה השוטר עמד או ישב בתוך הניידת לפני הצומת בכיוון נסיעת הנאשם.

השוטר לא רשם תרשומת ולכן לא ניתן לדעת מה היה המרחק שלו מהצומת שלפי דבריו נמצא למעשה מאחרי גבו ולכן הוא חייב להבחין בכל העבירה דרך המראות ואין זה משנה אם הוא צריך להסתכל כדי לראות אם הנאשם פנה שמאלה או המשיך ישר .

תחילה הבנתי מהשוטר שהוא עמד אחרי הצומת ולכן רואה את הפניה שמאלה מבלי שהוא צריך להביט לאחור דרך המראות, אבל הוא תיקן רושם זה והסביר שהוא עמד לפני הצומת בכיוון נסיעת הנאשם .

הנאשם עומד על חפותו, לא היה מוכן להגיע להסדר יותר מקל וכמו שעדותו של השוטר היתה כביכול ללא סתירות, גם עדותו של הנאשם היתה באותה מידה מהימנה וזאת מבלי לקחת בחשבון שהנאשם העיד מהזכרון של האירוע ואילו השוטר מעיד אך ורק על סמך התרשומת שהוא רשם.

אין בכך כדי להביא דופי על חוסר זכרון של השוטר , ולא ניתן לצפות ששוטר יזכור דווקא הפרטים המדוייקים של אירוע זה. בהתחשב בעובדה שהוא סביר להניח רושם ועוסק בהרבה אירועים מידי יום ביומו ולכן התרשומת שלו חייבת להיות ערוכה בצורה מלאה ביותר כדי שיזכור את כל הפרטים.

כל הסתירות כביכול שבעדותו של הנאשם בין התגובה שלו לאיושם ובין עדותו בבית המשפט אינם משמעותיות והנאשם נתן הסבר שמניח הדעת לגבי סתירות אלו .

הנאשם אף הסביר על השתלשלות העניינים ועל החזרה למקום האירוע , ואני מאמין לדבריו בסוגייה זו .

אין אני מטיל דופי על השוטר, שומא כי השוטר עושה את העבודה נאמנה, אבל יתכן גם שטעה כאשר סבר שהנאשם ביצע את העבירה של עקיפה בתוך צומת, וגם אם השוטר עשה עבודתו נאמנה, על בית המשפט להשתכנע מעבר לכל ספק סביר שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו.

מדובר בעדות מול עדות ומכח הוראות החוק חייב בית המשפט להזהיר עצמו לפני שיסמוך ידיו על עדות של עד יחיד.

מכל המובא לעיל, אין אני מוצא חיזוק לעדותו של השוטר וכפי שציינתי נראה לי שקיימת קושי בידי השוטר להבחין בעבירה שהתבצעה למעשה מאחרי עמידתו .