מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' קריף

גזר דין

הנאשמת נמצאה אשמה על פי הודאתה בכתב אישום מתוקן בעבירות של הדחה באיומים ואיומים בניגוד לסעיפים 245(ב), 192 לחוק העונשין התשל"ז 1977 [להלן: "חוק העונשין"].

מכתב האישום המתוקן בו הודתה הנאשמת, עולה כי כנגד אחותה של הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של אלימות כלפי הגב' אפרת לב [להלן: "המתלוננת"]. ביום 11.12.2008 איימה הנאשמת על המתלוננת, כי אם לא תבטל את התלונה כנגד האחות ירצחו אותה ואת בתה בדואים, וזאת בכוונה להניע את המתלוננת לבטל את תלונתה במשטרה כנגד אחותה של הנאשמת. עוד עולה מכתב האישום המתוקן כי ביום 10.12.2008, עת נעצרה האחות, נכנסה הנאשמת למשרד החקירות בתחנת המשטרה, החלה צועקת ומשתוללת, ובסמוך לאחר מכן איימה על השוטר נסים.

הנאשמת הודתה בכתב האישום המתוקן ביום 25.3.2009 בפני כב' השופטת רז לוי. על פי ההסדר בין הצדדים הנאשמת לא הורשעה, ונשלחה לתסקיר לעניין העונש שיבחן אף את שאלת הרשעתה בדין.

הדיון בעניינה של הנאשמת נקבע ליום 11.10.2009, ולמועד זה התבקש שירות המבחן למבוגרים לערוך את תסקירו. מהודעת שירות המבחן לתיק בית המשפט עובר לדיון זה עולה, כי הנאשמת לא הגיעה לשירות המבחן ולא יצרה כל קשר עם משרדי שירות המבחן למבוגרים, זאת על אף שזומנה באמצעות הדואר, לאחר שלא ניתן היה לזמנה באמצעות הטלפון.

הנאשמת לא התייצבה לדיון, והוצא כנגדה צו הבאה.

ביום 16.5.2010 הובאה הנאשמת בפניי במסגרת צו ההבאה שהוצא נגדה, וטענה כי בא כוחה לא הודיע לה על הדיון שנקבע ליום 11.10.2009. הוריתי על שחרורה של הנאשמת בהפקדה של 500 ₪. ביום 17.5.2010 הובאה בפניי הנאשמת בשנית לאחר שלא שלמה את סכום העירבון הנ"ל שנקבע בעניינה, או אז הוריתי על שחרורה של הנאשמת בהתחייבות עצמית על סך של 2,000 ₪.

הטיעון לעונש בעניינה של הנאשמת נקבע ליום 20.5.2010. הנאשמת התייצבה לדיון, והסבירה כי היתה מוזמנת לשירות המבחן עת היתה נתונה במעצר במסגרת צו ההבאה, וכי לכשהתייצבה במשרדי שירות המבחן, מיד עם שחרורה, קצינת המבחן המטפלת לא נכחה שם יותר.

בא כוחה של הנאשמת ויתר על תסקיר בעניינה, זאת לאור העובדה כי הנאשמת הורשעה כבר בתיק אחר בהליך שהתנהל בעניינה בבית המשפט השלום באילת.

בנסיבות אלה, טענו הצדדים לעונש ביום 20.5.2010.

בא כוח המאשימה המלומד ביקש להרשיע את הנאשמת ולהשית עליה מאסר בפועל, מאסר מותנה קנס ופיצוי למתלוננים. בא כוח המאשימה הדגיש את חומרת העבירות שביצעה הנאשמת, את הצורך להגן על מתלוננים לדבר עבירה ואת החומרה שבאיומים על שוטרים בתפקיד.

בא כוח הנאשמת מנגד ביקש להסתפק בענישה הצופה פני עתיד תוך שהוא מסכים להרשעתה בדין לאור הרשעה קודמת בעניינה כאמור. בא כוחה המלומד של הנאשמת הדגיש את העובדה כי מדובר בנאשמת שהיא אם חד הורית לילדה בת חמש, שנסיבות חייה קשות ומורכבות. עוד הדגיש כי הנאשמת נאבקת בקשיי פרנסה, כי נאלצה להתמודד עם מעצר בית מלא במהלך חמישה חודשים מלאים, תוך שהיא נאבקת בקשיי הפרנסה שלה ושל בתה בת החמש, והכול תוך שהיא מקפידה באדיקות על התנאים שהושתו עליה.

בא כוח הנאשמת הטעים כי העבירות בהן הודתה בוצעו על רקע של לחץ ממעצרה של האחות, והן למעשה תגובה שאיננה ראויה כתוצאה מאותו לחץ, וכי הנאשמת הודתה והתנצלה על תגובתה כבר בחקירתה במשטרה.

הנאשמת בקשה שלא להוסיף על דברי בא כוחה.

הדיון לשימוע גזר הדין נקבע ליום 31.5.10 אליו שוב לא התייצבה הנאשמת, או אז הוריתי על צו הבאה ללא שחרור בעניינה וקבעתי את הדיון ליום 15.7.2010. הנאשמת התייצבה אתמול במסגרת צו ההבאה, הודיעה שהיתה מאושפזת בבית חולים אך לא המציאה על כך כל אישור רפואי ובסופו של יום החלטתי לשחררה בהפקדה של 1,000 ₪.

הנאשמת התייצבה לדיון היום כשהיא משוחררת, קרי לאחר שהפקידה את סכום הערובה שנקבע.

המדובר בנאשמת צעירה ילידת 1985, אם חד הורית לילדה בת חמש, הנאבקת בקשיים של פרנסה ובכלל, כפי שטען בא כוחה. עברה הפלילי של הנאשמת איננו מכביד, והוא כולל הרשעה אחת בלבד בגין עבירת תקיפה משנת 2005, עליה נתנה הנאשמת את הדין במרץ 2009. עוד יש לשקול לקולא את העובדה כי הנאשמת הודתה וחסכה זמן שיפוטי יקר.

העבירות אותן ביצעה הנאשמת הן עבירות שיש להן חומרה יתירה. הנאשמת הדיחה בחקירה מתלוננת, ואיימה על שוטר תוך שהוא ממלא את תפקידו. המדובר בניסיון להשפיע על הליכי חקירה ומשפט - עבירות החותרות תחת ניהול הליכים משפטיים ראויים.

יש צורך באמירה מפורשת מאת בית המשפט, כי מדובר בעבירות חמורות, ויש על כן צורך בהשתת הסטיגמה הפלילית על עושה העבירות הנ"ל. בצדק הסכים בא כוח הנאשמת להרשעתה בדין בנסיבות אלה.

מנגד, לא ניתן להתעלם גם מהתנהלותה של הנאשמת במהלך הדיונים דנן, ומן הנוהג שעשתה לעצמה שלא להתייצב לדיונים בעניינה. התנהלותה זו מוסיפה על החומרה שבעבירות בהן הורשעה, אשר מצביעות אף הן על זלזול בהליכי חקירה ומשפט.