מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' ציטאיאט

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של נהיגת רכב מבלי שהיה חגור בחגורת בטיחות כחוק.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וטען כי עת נהג ברכב חגור הגיחה מאחוריו ניידת במהירות, הופיע בצד ימין שלו וביקשה ממנו לעצור.

לטענתו השוטר (המתנדב) אשר ניגש אליו טען בפניו כי השוטר השני ראה אותו בלתי חגור.

לטענת הנאשם הוא לבש חולצה שחורה והיה חגור לכל אורך הנסיעה וכך גם שנעצר ע"י הניידת.

המדינה העידה שני עדים.

ע.ת 1 הוא שוטר מנוסה מזה 15 שנה אשר טען חד משמעית כי הוא זוכר את האירוע וכי הנאשם נהג ברכב בנתיב השמאלי במקום מואר וכי כאשר היה מקביל לרכב ובמרחק של כ-4 עד 5 מטר מהנאשם הוא הבחין כי הוא לא חגור וכן טען כי ראה את החגורה כאשר היא מתוחה ותלויה לצד קורת הרכב.

דבריו של ע.ת 1 תועדו על ידו בכתב והוגשו לתיק בית המשפט.

עת נחקר ע.ת 1 (שעל פי עדותו ועדות הנאשם אין לו כל היכרות קודמת עם הנאשם) ניסה הנאשם לערער את אמינותו בחקירה נגדית.

במהלך החקירה לא מצאתי כל סימן לאי אמירת אמת מצד ע.ת 1.

תשובותיו היו החלטיות, הוא ענה מבלי להתבלבל בפרטים, לא מצאתי כל סתירה בין עדותו בעל פה לדברים שרשם בכתב.

אני מוצא את עדותו של ע.ת 1 אמינה לחלוטין.

לתאריך המשפט הבא לא התייצב הנאשם ולכן נדון תיקו בהעדרו.

לאחר שהגיש הנאשם בקשה לביטול פסק הדין ובכפוף לתשלום הוצאות, קיבלתי את בקשתו והמשפט המשיך מהנקודה בה הפסיק.

על פי עדותו של ע.ת 2 , נראה הנאשם על ידו כאשר הוא לא חגור וכאשר חגורת הבטיחות צמודה לקורת הצד של הרכב.

עד זה לא זכר את האירוע אך תיעד אותו בהתאם ל"כלל הקפאת הזכירה שבעבר" במזכר כתוב.

בהתאם למזכרו, מתאר העד את המקום כמקום מואר וטען כי ראה בעצמו את העבירה שביצע הנאשם.

גם בעדות זו, לא מצאתי כל סימן לאי אמירת אמת.