מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' פרוסקוריקוב

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סכין , על פי סעיף 186 (א) לחוק העונשין .

הנאשם ביצע את העבירה, בכך שביום 11.10.09, לפנות בוקר סמוך לפאב באופקים, החזיק בסכין הניתן לקיבוע מחוץ לביתו ולא הוכיח כי החזיקו למטרה כשרה. באותה העת, היה תחת השפעת אלכוהול.

ביום 11.11.09, הודה הנאשם בביצוע העבירה, לאחר שהיה עצור במשך 36 ימים מיום ביצוע העבירה. ביום 15.11.09, טענו הצדדים לעונש והנאשם שוחרר לחלופת מעצר, כאשר נוכח הרקע של שימוש בסמים הוזמן תסקיר לעניין העונש משירות המבחן. הוגשו תסקירי ביניים ותסקיר סופי כאשר בסופו של דבר לא בא שירות המבחן בהמלצה לעניין העונש.

הנאשם יליד 14.3.86.

לחובת הנאשם רישום ללא הרשעה, מיום 4.4.05, בית המשפט לנוער, בגין עבירות רכוש, תעבורה, אלימות ברכוש, והפרת הוראה חוקית, וכן הרשעה בעבירות תקיפה , פריצה לבניין והחזקת סמים לצריכה עצמית, עבירות שבוצעו בשנים 2005 ו-2006 ובגינן נגזרה עליו ביום 14.2.07 תקופת מאסר בת 12 חודשים וכן מאסר מותנה , אשר איננו בר הפעלה בענייננו.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל בהסתמך על פסיקה שהציג ועל עברו הפלילי של הנאשם. כן ביקש לגזור עליו קנס .

ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בימי המעצר ולהוסיף עונש של מאסר מותנה . לטענתה, הפסיקה שהוגשה איננה רלוונטית לענייננו.

הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירה . לטענתו, הוא מקיים אורח חיים נורמטיבי ועובד באופן סדיר. מתסקיר שירות המבחן נלמד כי הנאשם איננו משתמש בסמים מזה כשנה וחצי .

בהחלטה מיום 15.11.09, עמדתי על החומרה שבמעשה הנאשם. הפסיקה חזרה פעם אחר פעם על החומרה שבהחזקת סכין, העשויה להוביל לשימוש קל דעת למטרות תקיפה, הגורמות חבלות ואף עלולות להוביל למוות.

יחד עם זאת, הענישה הינה לעולם אינדיבידואלית, ויש ליתן משקל למכלול הנסיבות של הנאשם העומד בפני בית המשפט.

כאמור, הנאשם שבפנינו, אדם צעיר בן 24. יש לו הרשעה קודמת ורישום ללא הרשעה מבית המשפט לנוער, ואף ריצה עונש מאסר. יחד עם זאת, לא ניתן לומר כי מדובר בעבר פלילי מכביד, כאשר ההרשעה היחידה מתייחסת לעבירות שבוצעו לפני 4 שנים ומעלה, ומאז במשך כשלוש שנים לא ביצע הנאשם כל עבירה. העבירה בגינה נדון הנאשם כעת לא לוותה באלימות, ומאז שבוצעה חלפו כמעט 11 חודשים כאשר הנאשם לא ביצע בתקופה זו כל עבירה.

מן התסקירים נלמד כאמור כי הנאשם איננו משתמש כעת בסמים, ולדבריו שב הוא עובד באופן סדיר. נראה כי הטלת עונש מאסר נוסף עלולה לפגוע בשיקומו.

הנאשם היה עצור במשך 36 ימים ובכך נשא מקצת עונשו . בנסיבות האמורות, אינני רואה מקום להטיל עליו תקופת מאסר נוספת, כאשר התקופה בה ישב מאחורי סורג ובריח, מהווה גמול ממשי בגין העבירה שביצע. יחד עם זאת , על מנת להרתיע את הנאשם ואחרים מפני ביצוע עבירות דומות, יש לגזור עליו בנוסף מאסר מותנה וקנס אשר בנסיבות העניין, נוכח יכולתו של הנאשם, יהא מתון .

אני גוזר איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים :

1.לעניין המאסר בפועל, אני מסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם מיום 11.10.09 עד ליום 15.11.09.

2.מאסר מותנה בן 6 חודשים לתקופה של שלוש שנים מהיום, שלא יעבור את העבירה בביצועה הורשע.

3.קנס בסך של 1,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 ימים מהיום.

המוצג סכין, יושמד בכפוף לחלוף תקופת הערעור ואם יוגש ערעור בכפוף להחלטה בו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.