מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' פלדמן

פסק דין ללא הרשעה

מבוא

1.הנאשם הודה וטרם הורשע בעבירה של פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

בכתב האישום נטען, כי ביום 16.04.2008 בסמוך לשעה 14:00 בחשמליה של קיבוץ בית קמה (להלן: "הקיבוץ"), פצע הנאשם שלא כדין את מר אפרים אברהמי (להלן: "המתלונן"), שהינו חבר הקיבוץ, בכך שדחף את המתלונן באמצעות כפות ידיו בפלג גופו העליון, כתוצאה מכך המתלונן נפל על גנרטור הנמצא במקום ונגרמו לו חבלות של ממש (להלן: "האירוע").

הודאתו של הנאשם ניתנה בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במהלך הדיון מיום 03.01.2011, לפיו הוסכם כי הנאשם יודה בעובדות כתב האישום אך לא יורשע. במסגרת הטיעונים לעונש הוסכם, כי המאשימה תטען להרשעה ותגביל טיעוניה, לעונש לכל היותר של ארבעה חודשי מאסר שירוצו על דרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, ופיצוי למתלונן וכי ב"כ הנאשם יטען ללעונש באופן חופשי.

2.שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם.

ביום 21.09.2011 הוגש תסקיר ראשון [חלקי] לעניין העונש, בו צויין כי התרשמותם שמדובר באדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, שהאירוע המתואר איננו מאפיין את אורח חייו והמדובר באירוע חריג. עוד צויין, כי הנאשם גילה נכונות לעבור הליך גישור במסגרתו מקיימים מפגש בין הנאשם למתלונן (מפגש פוגע נפגע) אולם מסיבות שאינן תלויות בו המפגש לא יצא אל הפועל. סופו של יום, המליץ שירות המבחן, להסתפק בעונש במסגרת צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין. שירות המבחן ביקש דחייה לפרק זמן של כחודשיים על מנת לגבש תונית שירות לתועלת הציבור.

ביום 22.12.2011 הוגש תסקיר משלים, לפיו שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם 100 שעות של"צ שירוצו במרכז לחולה "עזר מציון", בסניף קרית גת. שירות המבחן חזר שוב על המלצתו להימנע מהרשעת הנאשם.

3.ביום 26.12.2011 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש. מטעם המאשימה העיד המתלונן. מטעם הנאשם העידו שלושה עדים. גב' רננה יעקב מזכירת הקיבוץ, מר הקטור גולן מרכז המשק של הקיבוץ, מר ליאו שני חשב הכללי של הקיבוץ.

המתלונן כבן 78 העיד בפניי על נסיבות האירוע וציין כי הנאשם דחף אותו. המתלונן מעד ונפל על גנרטור שעמד מאחוריו, וטען שכתוצאה מכך "פתחתי את הקרקפת" המתלונן הופנה לטיפול בבית חולים, ללא צורך באשפוז. ההחלמה מהפגיעה ארכה כארבעה שבועות. עוד ציין כי בעקבות האירוע הוא איבד את הביטחון העצמי בהליכה. המתלונן ביקש שבית המשפט יפסוק לו פיצויים וציין כי הוא מודע לכך שיש באפשרותו לתבוע את הנאשם על דרך של הגשת תביעה אזרחית, עם זאת, ציין כי איננו מעוניין לפנות להליך זה.

גב' יעקב ציינה כי הנאשם מנהל החשבונות הראשי של הקיבוץ וציינה כי במסגרת העבודה השוטפת הנאשם עושה עבודותו נאמנה ומקפיד על יושרה וצדק.

מר גולן ציין כי הוא מכיר את הנאשם משנת 1968. העד ציין, כי מהיכרות שלו עם הנאשם בכל השנים הוא לא נתקל באירוע של אלימות פיזית או מילולית שהנאשם היה מעורב בו.

מר שני ציין שהוא מכיר את הנאשם משנת 1968 במסגרת עבודתם המשותפת בקיבוץ. העד ציין כי הנאשם אדם נורמטיבי וישר שממלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר ומעולם הוא לא נתקל באירוע אלימות מכל סוג בו הנאשם היה מעורב.

הנאשם יליד 1950 כבן 58 ביום האירוע.

תמצית טיעוני ב"כ המאשימה

4.המאשימה מתנגדת להמלצות שרות המבחן. באשר להמלצת שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשם – טען ב"כ המאשימה כי התסקיר הראשון שהוגש בעניינו של הנאשם לוקה בחסר. המאשימה הפנתה לע"פ 2083/96 תמר כתב נ. מדינת ישראל, פורסם בנבו (להלן: "הלכת כתב"), שם נקבעו הקריטריונים לאי הרשעה. לשיטתה של המאשימה – הנאשם אינו עומד בתנאי השני שנקבע בהלכת כתב, לפיו על בית המשפט לבחון את חומרת העבירה. לאור הנסיבות שפורטו בטיעוניה, עתרה המאשימה להרשעתו של הנאשם וכן להטיל עליו מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

המאשימה הגישה מספר תמונות וסיכום דו"ח רפואי של המתלונן לאחר הפגיעה, מהן עולה כי הנאשם נפגע בחלקו האחורי של ראשו נזקק למספר תפרים וכן נכווה בגבו, כתוצאה מהנפילה על הגנרטור.

תמצית טיעוני ב"כ הנאשם

5.ב"כ הנאשם טען כי הנאשם כבן 61, נשוי אב לשלושה ילדים ושני נכדים. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם למד הנהלת חשבונות, שירת בנח"ל בחטיבת הצנחנים והשתתף במלחמת יום כיפור.

עוד נטען כי הנאשם אדם נורמטיבי. ב"כ הנאשם הדגיש את הנסיבות בביצוע העבירה לפיהן במסגרת ניתוק החשמל של הקיבוץ במהלכו הורידו את השאלטר וכל רשת המחשבים עליה הנאשם אחראי נפלה, אז הנאשם הלך לברר מדוע החשמל נותק, הוא פגש במתלונן, ובמהלך עימות מילולי בינו לבין הנאשם האחרון דחף את המתלונן. ב"כ הנאשם ציין שהנאשם הביע חרטה על מעשיו, מבין כי לא נהג כשורה, ומאחר ומדובר באירוע חד פעמי, שאינו מלמד על אופיו ואישיותו של הנאשם, שהוא נעדר עבר פלילי, וזו הסתבכותו הראשונה עם החוק, עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן לפיהן יש להמינע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו עבודות שירות לציבור.