מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' סטרינגפלו

גזר דין

הנאשם שבפני הודה בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפת שוטר לפי סעיף 273 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 וכן בעבירת איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, בכך כי ביום 30/4/07 עת נתבקש על ידי השוטר דוד אוזן להתלוות אליו לתחנת המשטרה לחקירה, סירב הנאשם ואיים על השוטר בפגיעה בגופו, ואיים עליו כי אם ייקח אותו לתחנת המשטרה, אזי ישלם על כך.

בסמוך לאחר מכן, משהודיע השוטר לנאשם כי הוא עצור, תקף הנאשם שלא כדין וללא הסכמתו את השוטר בכך שהכה אותו בידו השמאלית , הנאשם הופנה לשרות המבחן על מנת שיגיש תסקיר בעניינו לרבות בשאלת אי הרשעתו בדין.

ביום 13/2/11 נתקבל תסקיר שרות המבחן אשר בסיכומו לאור עמדת הנאשם, כי אינו זקוק לטיפול כלשהו, לא בא שרות המבחן בהמלצה בעניינו, באשר לטיפול , אלא הומלץ על הטלת עונש הרתעתי. בהתאם לתוצאות תסקיר שרות המבחן, עותר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר מותנה לתקופה ממושכת וכן פיצוי למתלונן.

מנגד ב"כ הנאשם מעלה טענה כי האמור בתסקיר שרות המבחן אינו עולה בקנה אחד עם נסיבותיו של הנאשם, שכן לנאשם אין עבר פלילי ומאז מועד ביצוע העבירה , לא נפתחו לו תיקים נוספים ומדובר לפיכך במעידה חד פעמית.

בנוסף מציין ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם צעיר כבן 22, אשר השתחרר זה עתה משרות צבאי מלא, וכי הרשעתו בדין תהווה חסימה מוחלטת ביחד לעתידו וכן מציין את רצונו להיות מועסק בחברת הבטחה ובמידה ויורשע לא יתאשר הדבר בידו.

יצוין כי לא הוגש אישור באשר לאפשרות התעסוקה כאמור לעיל.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי הרקע להתנהגות הנאשם אינה קשורה בהפנמת נורמות עברייניות אלא בקשיים רגשיים, ואף אין התרשמות מרמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות אלימה בעתיד. עם זאת, עולה הערכת שרות המבחן כי לנאשם קושי בשליטה ברמה הרגשית בעוצמת הכעס בעת בה הינו עומד מול גורמי סמכות, וקיימת סכנה כי יתקשה לשלוט בתגובתו באם יעמוד במצב דומה בעתיד.

מתסקיר שרות המבחן עולה כי הנאשם נזקק לטיפול ואולם הנאשם הביע התנגדות לקבלת טיפול בשרות המבחן, ולפיכך לא בא שרות המבחן כאמור בהמלצה בעניינו, פרט להערכה כי הטלת עונש הרתעתי, עשוי להיות בנסיבותיו של הנאשם גורם מציב גבולות.

עוד יצוין כי כאמור בתסקיר שרות המבחן נערכה שיחה עם מפקדו במסגרת שרותו הצבאי של הנאשם בו תואר כחייל ממושמע אשר ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, יחד עם את, מתואר כחייה הנוטה לכעוס לעיתים תכופות בעיקר סביב מפגשים עם גורמי סמכות.

הנאשם בדבריו בפני בית המשפט הודה כי בשרותו הצבאי עבר עבירות משמעת ואף הוצע לו עקב כך להשתחרר במהלך שרותו הצבאי ואולם הנאשם בחר שלא לעשות כן והמשיך תקופת שרות מלאה.

כמו כן, לשאלת בית המשפט חזר הנאשם על עמדו כי אינו זקוק לטיפול וכי אינו מוכן לעמוד בפיקוח שרות המבחן.

לאחר ששמעתי דברי ב"כ הצדדים ודברי הנאשם ובחנתי את תסקיר שרות המבחן הנני סבור כי אכן לנאשם שבפני קושי לעמוד מול סמכות, וכעולה הן מהתנהגותו כמפורט בכתב האישום ואף מהתנהלותו במהלך שרותו הצבאי, הינו נוטה שלא לקבל מרות ואין לי אלא להסכים עם מסקנת שרות המבחן כי הינו זקוק לעונש מרתיע על מנת להרתיעו בעתיד מלבצע עבירות נוספות.

אציין כי התלבטתי בעניינו של הנאשם, שכן מתקיימים בנסיבותיו מספר פרמטרים אשר עשויים היו להוביל לאי הרשעתו בדין, שכן מדובר בנאשם צעיר הנמצא בתחילת דרכו, לרבות תחילת דרכו התעסוקתי, ואכן יתכן כפי שציין ב"כ הנאשם כי להרשעתו בדין תהיה השלכה ביחס לאפשרויות תעסוקתו בהמשך.

עם זאת, איני סבור כי כפי הנטען על ידי ב"כ הנאשם יהיה בהרשעתו משום חסימה מוחלטת וגם אם להרשעתו בדין תהיה השלכה באשר לאפשרויותיו לתעסוקה בעתיד, עדיין תעמודנה אפשרויות תעסוקה מגוונות בחייו.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ומרשיעו בדין.

הנני גוזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה מן העבירות בהן הורשע בתיק זה.

בנסיבות בהן הנאשם נמצא בתחילת דרכו התעסוקתית לא מצאתי לנכון להשית עליו קנס ולא מצאתי לנכון להשית עליו פיצוי למתלונן.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י' אדר א תשע"א, 14/02/2011 במעמד הנוכחים.