מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' מורדוך

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום במסגרתו הואשם בביצוע עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) בתקנות התעבורה.

מטעם המדינה העיד עד אחד, שוטר אשר טען כי הבחין בעבירה שעה שהיה נייח בצד הדרך ואילו הנאשם חלף על פניו בזמן נסיעה על כביש מהיר.

לטענת השוטר הוא הבחין הנאשם מדבר עם טלפון נייד, אז ביצע פרסה ולאחר כשני קילומטרים עצר אותו ורשם לו דוח.

אף שהשוטר העיד בעיני בצורה ישרה ואמינה לחלוטין, נוצר ספק בעיני ביחס ליכולת השוטר לשמור על קשר עין עם הנאשם.

הנאשם היה בנסיעה על כביש מהיר כאשר השוטר היה במצב עצירה (בין אם בתוך הרכב ובין אם מחוץ לו, שכן הצדדים היו חלוקים בנקודה זו). ממצב זה, כאשר הנאשם מתרחק מהשוטר בקצב של כ-20 מטר לערך כל שניה, צריך היה השוטר לבצע פרסה, ורק אז היה במצב בו מתחיל מרדף אחר הרכב החשוד.

לצורך ביצוע פרסה, היה השוטר (לפחות חלק מהזמן) כאשר פניו לצידו השני של הכביש וברגע זה בהכרח אבד קשר עין רציף עם הרכב החשוד.

אם לא די בכך, הרי שסיטואציה בה רכב חולף בנסיעה על כביש מהיר על פני שוטר נייח היא סיטואציה בה לשוטר שבריר שנייה בלבד לצורך ההבחנה בעבירה.

מצב כזה מזמין אפשרות של טעות.

גם הנאשם עצמו טען בצורה הגונה כי אין הוא מאשים את השוטר בחוסר יושר אלא במצב של טעות אפשרית מצידו.

הנאשם טען למן הרגע הראשון כי לא דיבר כלל בטלפון הנייד וגם עדותו נמצאה על ידי אמינה לחלוטין.

מצב בו המדובר בעדות מול עדות כאשר שתי העדויות מצביעות על אמינות נעדרת סתירות מהותיות, הוא מצב המחייב זיכוי של הנאשם מחמת הספק.

לא מצאתי סיבה ברורה להעדיף את עדות השוטר על פני עדות הנאשם כאשר אין ספק כי היה אבדן קשר עין רצוף עם ההרכב החשוד ולשוטר היה שבריר של שנייה לצורך הבחנה ברורה בשאלת השימוש בטלפון ע"י הנאשם.

מכל האמור לעיל אני מחליט לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ה סיון תש"ע , 07 יוני 2010, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: