מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' מויסייב ואח'

גזר דין

הנאשמים, שהינם בני זוג, הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר – עבירות לפי סעיף 273 לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק") והיזק במזיד – עבירה לפי סעיף 452 לחוק וכן הנאשמת 2 הורשעה בעבירה של תקיפה חבלנית – עבירה לפי סעיף 380 לחוק.

הנאשמים הורשעו במסגרת הסדר טיעון אשר אליו הגיעו הצדדים לאחר שמיעת חלק ארי מראיות התביעה, לפיו כתב האישום תוקן והוסכם כי הנאשם 1 ישלח לשירות המבחן לצורך הגשת תסקיר, כאשר ייגזר עליו עונש של מאסר מותנה ארוך, של"צ בהיקף של 200 שעות ופיצוי לשוטר ואילו ביחס לנאשמת 2 המאשימה תטען לעונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.

בהתאם לכתב האישום המתוקן ביום 4.10.07 עיכב שוטר תנועה את בנם של הנאשמים על רקע חשדו למעורבותו בתאונת דרכים ובסמוך לאחר מכן הגיעו הנאשמים למקום שהם תחת השפעת אלכוהול, תקפו את השוטר אשר נגרמה לו חבלה בכף ידו הימנית, לאחר מכן גרמו בצוותא חדא נזק במזיד לניידת המשטרתית בכך שתלשו את מכשיר הקשר ושברו את הפאנל. בהמשך המשיכו הנאשמים לתקוף את אותו שוטר, כאשר במהלך התקיפה נחבט ראשו בניידת המשטרה. בסיומו של אותו אירוע תקפה הנאשמת 2 שוטרת נוספת בכך שסטרה לה, בעטה ברגלה, כשהיא מתנגדת לאיזוקה ואף נשכה אותה בכף ידה הימנית וקרעה פיסת עור מידה וכן תקפה שוטר נוסף בכך ששרטה אותו בזרועו.

המדובר בשני נאשמים נעדרי עבר פלילי. נאשם 1 יליד 1957 כבן 53 והנאשמת 2 ילידת 1959 כבת 51. מתסקיר שירות המבחן ביחס לנאשם 1 עולה כי מדובר בנאשמים שעלו לארץ מחבר העמים בשנת 99, מתגוררים בעיר ערד ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. לנאשם 1 בעיות בריאות שצוינו בתסקיר ואף לנאשמת 2 בעיות בריאות מסוימות אשר ביחס להם הוצגו אישורים על ידי בא כוחם.

בתחילה לא הביע הנאשם 1 הסכמתו לביצוע של"צ אך בהמשך הביע נכונות לעשות כן.

בא כוח המאשימה ביקש לאמץ ההסדר ביחס לנאשם 1 וביחס לנאשמת 2 ביקש להשית עליה מאסר של 6 חודשים בעבודות שירות ואילו בא כוח הנאשמת ביקש להסתפק לגביה בהשתת מאסר מותנה ופיצוי, תוך שציין את בעיותיה הבריאותיות ואת גילה ואף העדר העבר הפלילי.

אין חולק כי המדובר באירוע חמור בו התנהגו שני הנאשמים באלימות כלפי שוטרים ונאשמת 2 אף גרמה לשוטרת חבלות של ממש, כאשר מדובר באירוע שהתמשך ובמהלכו הותקפו מספר שוטרים, ואף נגרם נזק לניידת ועולה כי הנאשמים התנהגו באופן אלים ופרוע.

עוד עולה מכתב האישום המתוקן כי מעשיה של הנאשמת 2 היו חמורים יותר והיא שהמשיכה לתקוף את השוטרים ושוטרים נוספים אף לאחר סיום חלקו הראשון של האירוע.

עם זאת, יש לזכור כי מדובר בשני נאשמים אשר אינם צעירים המנהלים אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל, אשר כתב האישום בעניינם תוקן ואף עבירות החיקוק שונו לעבירות מקלות יותר וכן לכך שהנאשמים הודו, אם כי לאחר שמיעת חלק מהראיות, דבר שחסך אף הוא זמן שיפוטי מסוים.

עוד יש ליתן משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ולעובדה שהאירוע האמור אינו מאפיין את אורחות חייהם ולנאשמת זוהי מעורבותה הראשונה בפלילים.

בשים לב לאמור לעיל מצאתי לנכון כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים ביחס לנאשם 1 הינו במתחם הסבירות ויש מקום לאמצו. עם זאת, יש מקום לפסוק פיצוי הולם לשוטרים.

ביחס לנאשמת 2 הרי בשים לב לחלקה המשמעותי יותר בכתב האישום לא מצאתי לנכון להסתפק במאסר מותנה בלבד שהרי אם כך יעשה עונשה יהא אף מקל יותר מזה של נאשם 1 ולא זוהי רוח ההסדר והעולה ממנו. עם זאת, בהתחשב בכל נסיבותיה האישיות, כפי שציין בא כוחה, מצאתי לנכון להסתפק בתקופת מאסר קצרה אשר תרוצה בעבודות שירות, כזו שמחד תבהיר לה את חומרת מעשיה ומנגד יהא בה כדי ליתן משקל לכל נסיבותיה האישיות המיוחדות ולעובדה שמדובר באירוע בודד וחריג בשרשרת חייה.

אשר על כן ולאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא הנני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים :

ביחס לנאשם 1 :

א. מאסר מותנה של 12 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור בתקופה זו על כל עבירת אלימות כנגד שוטרים.

ב. מאסר מותנה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא לא יעבור בתקופה זו על כל עבירה של היזק במזיד.

ג. של"צ בהיקף של 200 שעות, בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי שירות המבחן, כאשר השל"צ יבוצע במשך שנה מהיום.

הובהרה לנאשם משמעות צו השל"צ.

ד. פיצוי בסך 750 ₪ לשוטרים רוני שריברמן ומורן אדרי.