מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' לוי

בפני

כב' השופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של כניסה לצומת באור אדום בניגוד לתקנה 22(א) בתקנות התעבורה, תשכ"א -1961.

מטעם המדינה העיד עד אחד בלבד, המתנדב גולדפרב אביחי.

אף שעד זה ביצע פעילות אכיפה עם מתנדב נוסף – מר אבי אוחיון – לא ביקשה המדינה להעיד את העד הנוסף ולא הוגש כל מזכר מטעם מר אוחיון.

בהתאם למסמך ת-1 אשר ערך ע.ת 1, עמד הוא ברחוב בן צבי והשקיף לעבר צומת הרחובות בן צבי/מקס נורדאו.

אין נתונים בת-1 באשר למרחק בו הציב עצמו העד מהרמזור או נתונים ביחס ליכולתו להבחין באור האדום יחד עם הרכבים שעל הכביש.

כל שנרשם בת-1 הוא כי העד הבחין ברכב "הנ"ל" פונה ימינה לרח' מקס נורדאו כאשר האור ברמזור אדום.

בשלב זה קרא העד במערכת הקשר למר אוחיון אשר היה לטענתו ברחוב מקס נורדאו עם ניידת וביקש ממנו "שיעצור את המונית האחרונה בשיירת הרכבים".

מר אוחיון דיווח לע.ת 1 כי עצר את המונית (כך טוען העד) ואז ניגש העד לרכב בו נהג הנאשם.

עוד לפני שאתייחס לאמינות העדות של ע.ת 1, כבר בשלב זה יש להעיר כי קיימת בעייתיות רבה בעיני באופן האכיפה כפי שתואר בכתב ע"י ע.ת 1.

כאשר נוצרת סיטואציה בה עד אחד רואה לכאורה עבירה ואילו עד שני (שלא ראה דבר ממה שראה העד הראשון) הוא זה אשר מחליט איזה רכב לעצור בהתאם לתיאור שנמסר לו באמצעות מכשיר קשר, נפתח פתח אפשרי לטעויות בזיהוי.

לו השוטר שהבחין בעבירה לכאורה, מצליח לשמור על קשר עין רציף עם הרכב העבריין עד שעוצר אותו שוטר אחר (ואין מניעה כי תהיה ביניהם תקשורת אלחוטית), אז האפשרות לטעות אינה קיימת.

אולם, כאשר המדובר בהליך פלילי, כל אפשרות סבירה לטעות תפעל בהכרח לטובת הנאשם, קל וחומר כאשר השוטר שעצר את הרכב כלל אינו מעיד בתיק ולא רשם כל מזכר על נסיבות עצירת הרכב.

רישום דוח לאזרח אינו עניין של מה בכך.

המדובר בפתיחת הליך מול אזרח המחייב אותו לשלם קנס או לחליפין לבקש להישפט.

כאשר שוטר או מתנדב מגיע למצב בו הוא מחליט לרשום דוח לאזרח, על הדוח להיות מפורט, ברור, וכולל מזכרים מפורטים של כל שוטר או מתנדב שהיה לו חלק באירוע (בין אם ראה ובין אם לא ראה את העבירה עצמה).

רישום נתונים כללי מבלי לציין מרחקים ברורים, מבלי שנשמר קשר עין בין השוטר שלכאורה ראה את העבירה ובין הרכב עד לעצירתו הסופית, מבלי שברור אילו נתונים נמסרו לשוטר השני לצורך עצירת רכב ספציפי מתוך שיירה – לא ניתן להגיע למסה של ראיות אשר יכולה לבסס אישום מעבר לכל ספק סביר.