מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' וקנין

פסק דין ללא הרשעה

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בכך שביום 16.4.08, החזיק סם מסוג קוקאין במשקל נטו של 2.52 גרם.

2.עוד הוסכם במסגרת ההסדר, כי הנאשם יישלח לתסקיר שירות המבחן, אשר יבחן בין היתר, גם את שאלת ביטול הרשעתו, תוך הדגשה כי עמדת המאשימה הינה שההרשעה תישאר על כנה. בנוסף, יושת על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל. מנגד, הסנגור יטען באופן חופשי.

3.ב"כ המאשימה עתרה לדחות את המלצת שירות המבחן, ולהותיר את ההרשעה על כנה, בנוסף להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה, וזאת בהתחשב בחומרת העבירה נשוא הרשעת הנאשם, סוג הסם, כמות הסם, מדיניות הענישה המחמירה בעבירות נשוא הרשעת הנאשם.

4.ב"כ הנאשם מנגד, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן. דהיינו, לבטל את ההרשעה והשתת של"צ בהיקף של 140 שעות וכן צו מבחן למשך שנה, וזאת בהתחשב בהודאת הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, עברו הנקי, מיום ביצוע העבירה לא היו לנאשם הסתבכויות נוספות עם רשויות החוק, מדובר באירוע חריג לאורחות חייו של הנאשם שהתרחש בתקופת משבר בעקבות פרידה מבת זוגו וילדיו.

5.עוד הדגיש ב"כ הנאשם כי הותרת ההרשעה על כנה תפגע פגיעה ממשית בעתידו המקצועי ומקור פרנסתו של הנאשם.

6.עוד הפנה ב"כ הנאשם לנימוקים המפורטים בתסקיר שגובש בעניינו של הנאשם.

7.ב"כ הנאשם הפנה לאסופה של פסיקה התומכת בגישתו במקרים דומים, ואף יותר חמורים – ת"פ 1825/02 בית משפט השלום אילת. ת"פ 7624/00 בית משפט השלום תל-אביב, ע"פ 24248-10-09 בית משפט מחוזי מרכז, רע"פ 3988/05, ת"פ 1197/06, בית משפט השלום באר-שבע. ת"פ 3289/04, בית משפט השלום נצרת, ת"פ 2576/04 בית משפט השלום באר-שבע, ת"פ 3637/03, בית משפט השלום עכו, ת"פ 915/05 בית משפט המחוזי בירושלים.

8.במסגרת הראיות לעונש מטעם ההגנה, הגיש הסנגור מכתבי המלצה ממקום עבודתו של הנאשם בחברת "טבע".

9.בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר ממנו עולה, כי הנאשם בן 35, גרוש ואב ל – 3 ילדים, מתגורר בבית הוריו בדימונה ועובד במפעל "טבע" כאחראי מתקן. סיים 12 שנות לימוד, ביצע שירות צבאי מלא, בתחום התעסוקתי עבד במפעל "פלדה בנגב", מורה למסגרות, במפעל "ים המלח" בתפקידי ביטחון. בשמונה השנים האחרונות עובד במפעל "טבע" כאחראי מתקן ומתכוון ללמוד לימודים אקדמאיים בתחום ההנדסה.

10.ביחס לשימוש בסמים, שולל הנאשם כל שימוש בסמים מאז ומעולם. בנוסף, ציין כי בתקופה הרלוונטית היה נתון במצוקה נפשית על רקע גירושיו והחליט לנסות את השימוש בסם ולטענתו נעצר בטרם עבירה זו טרם שהתנסה – בדיקות שתן לגילוי שרידי סם, העידו על הימנעות משימוש בסמים.

11.ביחס לעבירה נשוא כתב האישום, לדבריו נסע לקנות את הסם על מנת שישתמש בו במסיבה יחד עם חבריו, אולם בדרך למסיבה נעצרו ונתפס הסם.

12.להערכת השירות, הנאשם ביצע את העבירה בתקופה בה חווה רגשות כואבים, עימם התקשה להתמודד. יחד עם זאת, הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי. השירות מתרשם, כי ההליך המשפטי המתנהל נגדו, מסייע לו לערוך התבוננות פנימית על התנהלותו בעבר ומגביר את המוטיבציה שלו להשתלב בהליך טיפולי.

13. באשר למצבו האישי – לדבריו, המעצר הצליח לעורר אותו ולהחזירו למוטב. עוד לדבריו, ניתק כל קשר עם המעגל החברתי עימו הסתובב בעבר, חזר לעבודתו באופן סדיר וחידש את הקשר עם ילדיו, מקיים מערכת יחסים זוגית תקינה.

14.לסיכום – השירות מתרשם מאדם השואף לתפקוד נורמטיבי ופועל לכך. בנוסף, מתרשם מפתיחותו של הנאשם ומרצועו להסתייע בטיפול. אי לכך, ממליץ השירות על ענישה באפיק שיקומי בדמות צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 140 שעות וכן צו מבחן למשך שנה, בו ישולב בטיפול התואם את צרכיו.

15.כמו כן, ממליץ השירות על ביטול ההרשעה, הואיל והותרת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע במקום תעסוקתו ובעתידו המקצועי.

16.הימנעות מהרשעה – מבחני הפסיקה – השימוש בסמכות של אי הרשעה ייעשה במקרים נדירים וחריגים בלבד. המבחנים נקבעו בשורת פסקי דין, וההלכה בנידון היא מן המפורסמות. ראו רע"פ 432/85, רומנו נגד מדינת ישראל, ע"פ 2083/96; כתב נגד מדינת ישראל.

בה בעת נקבע, כי קיימים שיקולים שבאינטרס הציבור, ששמים את הדגש על חומרת העבירה ונסיבותיה, גורם שגם שירות המבחן אינו מתעלם ממנו, ועל האפקט הציבורי של ההרשעה, הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה והגורס אחרת, שומה עליו לשכנע את בית המשפט, ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיבידואלי, על השיקולים שבאינטרס הציבורי.

17.לענייננו – מחד, אינני מתעלם מחומרת העבירה שנעברה. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על ההלכה המחייבת החמרה בענישתם של עברייני סמים, הן משום מהות העבירה והן משום צורכי ההרתעה. בדרך כלל בעבירות סמים נשוגים השיקולים האישיים של העבריין מפני אינטרס הציבור. מאידך, ולאחר שבחנתי את העובדות ושקלתי את השיקולים הרלוונטיים, ולאחר התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה, כי הותרת ההרשעה על כנה משמעותה הכתמתו בסטיגמה של פליליות, שעלולה לפגוע בנאשם פגיעה קשה, שאינה מידתית בנסיבות העניין. כי ידוע להרשעה בדין יש השפעות מרחיקות לכת על חייו של כל אדם, ובכלל זה על שמו הטוב, על דימויו העצמי ועל עתידו המקצועי, הכלכלי והחברתי.

18.העבירה נשוא כתב האישום נעברה לפני כשלוש שנים, בעת שהנאשם היה נתון במשבר רגשי עמוק על רקע פירוק התא המשפחתי שכלל את רעייתו ושני ילדיו. מאז לנאשם לא היו הסתבכויות נוספות עם רשויות החוק. קרוב לשמונה שנים מנהל אורח חיים נורמטיבי ובמסגרת תעסוקתית יציבה במפעלי "טבע" וממכתבי ההמלצה שהוגשו ממקום עבודתו ניתן להתרשם מאדם בעל פוטנציאל להתקדם בתחום המקצועי.