מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' הוזייל

החלטה

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בפרשת סוריה איטליא , נקבע כי צריך להתקיים אחד משני מבחנים כדי לבטל פסק דין שניתן בהעדר נאשם.

המבחן הראשון, הינו סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והמבחן השני, הוא חשש לגרימת עיוות דין כלפי נאשם.

המדובר במבחנים נפרדים שאינם מצטברים זה לזה.

ביחס לשאלת אי הגעתו של הנאשם למשפט בעניינו, הרי שלא מצאתי סיבה אשר מצדיקה את העדרו מהדיון, ולכן בכל הקשור לטענה זו של התביעה, הרי שאני מוצא אותה מוצדקת.

בתיק בית המשפט אישור מסירה לפיו נשלח זימון לנאשם אשר חזר "לא נדרש", ובהתאם לתקנה 44 א בתקנות סדר הדין הפלילי, הרי שהמדובר באישור מסירה כדין.

יחד עם זאת, במבחן השני שקבע בית המשפט העליון, נראה לי כי עומד הנאשם.

המדובר בעבירת מצלמה, כאשר אין ראייה ברורה לזהות הנוהג ברכב. יש בידי המדינה ראייה ברורה לזהות הרכב עצמו, וזכותו של הנאשם לנסות להוכיח כי אדם אחר ביצע את העבירה נשוא התיק המיוחסת לו מכח הבעלות שלו ברכב.

במידה ובית המשפט לא יאפשר לנאשם את הוכחת הנוהג ברכב, עלול בעיני להגרם עיוות דין לנאשם, שכן עלול להיות מצב שבו תרשם הרשעה על שם הנאשם כולל ענישה שעה שהוא כלל לא ביצע עבירה.

צודק התובע כי זכותה המלאה של המדינה לחקור את המצהיר, וכך אכן ייעשה, אולם ההליך הנכון לביצוע מהלך זה, הוא במהלך משפט.

המבקש עשה כל מאמץ כדי להביא עוד היום את המצהיר לבית המשפט, משלא הצליח בכך, נראה לי כי נדרשת התערבות בית המשפט במהלך התיק העיקרי, בדרך של צו הבאה לגרום להבאת המצהיר לבית המשפט.

בשלב זה, החלטה הגונה תהיה לבטל את פסק הדין שניתן בעניינו של הנאשם וזאת בכפוף לתשלום 750 ₪, אשר ישולמו על ידי הנאשם תוך 30 יום מהיום, והכל כדי לתת ביטוי בהוצאות לאי התייצבותו להליך העיקרי בעניינו.

בכפוף לתשלום ההוצאות לעיל, יבוטל פסק הדין והתיק ייקבע להקראה מחדש בפני.

אני מורה על עיכוב ביצוע העונש למשך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תש"ע, 09/06/2010 במעמד הנוכחים.

אלון אופיר, שופט

הוקלד על ידי: דורית שריקי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: