מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' בילי

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

בפתח החלטתי אני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם בתיק זה וזאת מחמת הספק.

ביום 8.4.10 כפר הנאשם באישום המיוחס לו וטען כי הוא כופר גם במהירות המיוחסת וגם בכיולו של המכשיר המודד.

הנאשם נמדד ע"י מכשיר מסוג LTI 20-20 - מכשיר ממל"ז.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית לפיה כל חומר הראיות יוגש ע"י התביעה ללא כל חקירה נגדית של ההגנה.

במהלך פרשת התביעה הגישה המדינה לעיוני את כל חומר הראיות וממנו עולה כי אין בידי המדינה כל מסמך המעיד כי מכשיר הממל"ז אשר מדד לכאורה את הנאשם עבר תהליך של כיול במעבדה מוסמכת לצורך קביעת דיוק התוצאה שהוא מפיק.

כפי שנקבע בהרחבה בפסק דין מנחה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע"פ 5355/08 מדינת ישראל נגד עמיקם לוין – החלטה מיום 2.3.10) לא די בהוכחת תקינות המכשיר על ידי המדינה, וכדי שניתן יהיה לבסס אישום מעבר לכל ספק סביר, על המדינה להוכיח גם את דיוקו של המכשיר וזאת על ידי ביצוע בדיקת כיול.

המדובר בהחלטה עקרונית אשר ניתנה לאחר שהתיק העיקרי נוהל בבית משפט השלום במשך 14 שנים, ובתום שני הליכי ערעור בבית המשפט המחוזי, פסק בית המשפט המחוזי באופן חד וברור כי ללא כיול אין יכולת הרשעה ממשית כאשר הרכב נמדד עם מכשיר מסוג ממל"ז.

צודק ב"כ מדינה כי טרם ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט העליון חזקת תקינות למכשיר הממל"ז בפרשת עטייה לוי. אולם, פרשת עטייה לוי לא התייחסה ולו ברמז לנושא הכיול אשר עלה בבית המשפט שנים לאחר החלטת בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קבע את שקבע תוך התיחסות מפורשת להלכה בפרשת עטייה לוי ומסקנתו מנחה בית משפט זה. 

אין בליבי ספק כי בית המשפט העליון עוד ידרש בעתיד לקביעת בית המשפט המחוזי בשאלת הכיול, אולם – בית המשפט לעולם לא ידון תיק בהתאם למצב משפטי עתידי אפשרי ותמיד יהיה רלוונטי מצבו המשפטי הנוכחי של הנאשם המצוי בפניו.

 מאחר ובמצב המשפטי הנוכחי, כל שבפני היא עמדתו המנחה של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הרי שללא הוכחת כיול מצד המדינה, אין בידי המדינה ד י ראיות כדי לבסס מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם.

  לאור קביעה זו, אין אני מוצא צורך להכריע בטענתו השנייה של ב"כ הנאשם ביחס לאי קיום בדיקת התאום לפי נוהלי המשטרה משנת 2004. נוהל זה לו טען ב"כ הנאשם לא הוגש על ידו ואינו מצוי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט.

מכל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מהאישום המיוחס לו וזאת מחמת הספק.

בשולי החלטתי אדגיש כי לא נעלמה מעיני תגובתו של הנאשם לשוטר בדוח, ובהחלט יתכן כי הנאשם יצא נשכר במקרה זה כתוצאה מכשל ראייתי, אולם, מאחר ובהליך פלילי עסקינן, הרי שלאור החלטת בית המשפט המחוזי, אין מנוס מהקביעה כי המדינה לא עמדה ולו לכאורה בנטל הראייתי של הוכחת הכיול בתיק זה.