מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' ארדסטני

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 47 (ד) בתקנות התעבורה תשכ"א-1961.

ביום 10.3.10 כפר הנאשם באישום המיוחס לו וטען כי אכן יצא לעקיפה, אולם העקיפה בוצעה בצורה תקינה כאשר הרכב שהגיע ממול היה רחוק ולא נגרמה לו כל הפרעה.

לטענתו ביום 10.3.10 הרכב לא ירד מהכביש ולא בלם כתוצאה מהעקיפה.

ביום 8.7.10 העיד בפני עד התביעה מר בן שמעון אסף.

המדובר במתנדב משטרה לו אין כל היכרות קודמת עם הנאשם (כפי שאישר גם הנאשם עצמו).

המתנדב, אשר נהג במהלך הארוע בניידת משטרתית, תעד את מהלך הארוע בדוח שרשם ובסקיצה של מהלך הארוע אותה צרף לדוח.

בהתאם לעדותו בכתב ובעל פה, תאר העד את הארוע באופן בו הנאשם יצא לעקיפה של רכב לפניו כאשר בנתיב מולו נסע רכב בצבע אדום אשר נאלץ כתוצאה מהעקיפה לסטות מנתיב נסיעתו לשול הדרך.

לטענתו סטיית הרכב האדום באה כדי למנוע תאונה חזיתית עימו.

העד חזר למעשה על עדותו הכתובה כפי שהוגשה בת/1 ובסקיצה מפורטת – ת/2.

תגובתו של הנאשם עצמו במסמך ת/1 היתה –

"נסענו בדרך פנוייה, הרכב האדום ממול סתם נבהל וסטה מהנתיב מולי... הרכב האדום היה רחוק והיה מותר לעקוף" הנאשם חתם על דבריו.

ע"ת 1 נחקר ע"י הנאשם בחקירה נגדית.

במהלך חקירתו לא סתר עצמו העד בשום תשובה.

עדותו היתה רציפה, ללא כל סימן של חוסר ביטחון וללא כל אי התאמה בין עדותו הכתובה לעדותו שבעל-פה בפני.

עדותו של עד זה, שלו אין כל היכרות קודמת עם הנאשם, עשתה רושם אמין מאד.

הנאשם בחר להעיד בפני.

ביום 10.3.10 עת השיב הנאשם לאישום נגדו טען -"הרכב שהיה ממול היה רחוק וכתוצאה מהעקיפה לא נגרמה לו כל הפרעה. הרכב לא ירד מהכביש ולא בלם כתוצאה מהעקיפה"