מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אלצרעיאה

הכרעת דין

הנני מרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"א, 30/11/2010 במעמד הנוכחים.

דוד לנדסמן, סגן נשיא

גזר דין

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמנו של בית המשפט.

אחרי שמיעת הטיעונים של ב"כ הנאשם וגם את דברי הנאשם, בית המשפט מקבל תמונה קצת שונה מהתמונה או ההתרשמות הראשונית מהעובדות שפורטו בכתב האישום ומהטיעונים לעונש של התביעה.

ניתן לומר שבדרך הרגילה אכן עזיבת מקום התאונה מצדיקה עונש חמור ביותר, אבל לכל מקרה יש את הנסיבות המיוחדות שלו וכך גם במקרה דנן.

יחד עם זאת, קיימת חובת פסילה ועם כל ההבנה למצבו של הנאשם, כולל מקום מגוריו, הילד החולה וקשיי תחבורה, אין בית המשפט יכול לסיים תיק זה ללא פסילה בפועל.

בית המשפט מדגיש כי גם אם יפסל הרישיון האזרחי אין הפסילה חלה על הרישיון הצבאי ושלטונות צה"ל רשאים להעניק לנאשם כל רישיון צהלי שידרש עבור הנאשם.

לגבי עתירת התביעה להטלת עונש מאסר מותנה, נראה לי בנסיבות העניין שאין צורך בעונש חמור מסוג זה שיכול להיות לרובץ לנאשם נוכח תפקידו בצבא וניתן להסתפק בהתחייבות.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים :

1. קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.

ישולם ב – 5 תשלומים החל מ- 20.02.11

אם תשלום אחד מן התשלומים לא יפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון.

2.פוסל את הנאשם מלקבל או מלהוציא רשיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים פסילה בפועל.

הרשיון יופקד תוך 90 יום מהיום .

3. פוסל את הנאשם לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4. התחייבות כספית על סך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו, שהנאשם ימנע מלעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של עזיבת מקום תאונה ואי מסירת פרטים לפי התקנות 144 ו/או 145 לתקנות התעבורה, משך שנתיים מהיום.

במידה והנאשם לא יחתום על כתב התחייבות זו היום במזכירות בית המשפט, ייאסר

ל- 3 ימים ללא התראה נוספת.