מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אברהם

גזר דין

הנאשם הורשע כי ביום 17.1.09 נהג ברכב בהיותו שיכור כאשר נמצא ריכוז של 860 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, קרי כ-פי 4 מהכמות המינימלית הנחשבת כשיכרות לפי החוק.

הנאשם הודה באשמה והתיק נדחה מפעם לפעם הן לקבלת תסקיר שירות המבחן והן קבלת חוו"ד הממונה על השירות, ורק היום השלימו ב"כ הצדדים טיעונים לעונש.

עוד בתחילת הדרך, הציע נציג התביעה כי אין בהפניית עניינו של הנאשם לגומרים אלה כדי לחייב את התביעה והיום עתרה התביעה בין היתר לכל רכיבי הענישה המקובלים, כולל מאסר של ממש מאחורי סורג ובריח.

אין מחלוקת כי בתיק פ. 574/06 מבית משפט השלום באשקלון נגזרו על הנאשם עונשים שבעיקר צופים פני עתיד וכאשר הנאשם ביצע את העבירה מהיוחסת לו תוך תקופה קצרה אחרי מתן גזר הדין באותו תיק, חלים עליו עונש מאסר מותנה של 3 חודשים, התחייבות כספית על סך 3,000 ₪ ופסילה על תנאי של 18 חודשים.

שירות המבחן הכינה מספר תסקירים אודות הנאשם. אין צורך לחזור על פרטי התסקירים – די להדגיש את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, הסתבכותו בפלילים, פציעתו הקשה בתאונת דרכים, תוצאות הבדיקה אצל פסיכיאטר המחוזי, והנסיונות לשלב את הנאשם בתכניות גמילה מאלכוהול.

מעבר לממצאים של שירות המבחן, העיד בפני בית המשפט בכמה הזדמנויות מר שמואל גולדברגר שהוא מלווה את הנאשם ומנסה ל"הציל אותו" ולהעמיד אותו על רגליו העצמאיים תוך נסיון לנתק אותו מהבית וכל מה שקורה לו מסביב.

התרשמתי עמוקות מהסיוע של מר גולדברגר נותן לנאשם וניתן להתרשם שאילולא סיוע זה, היה הנאשם נמצא הרבה יותר עמוק בצרות ואין צורך להרחיב את הדיבור.

מר גולדברגר הדגיש הנזק והפגיעה שעלולים להיגרם לנאשם שמא ימצא את עצמו "מאחורי סורג ובריח" ואני בהחלט מסכים איתו.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה בכל הקשור להפעלת מאסרים מותנים ושליחת נאשמים בגין עבירות תעבורה למאסר של ממש, עם כל המשתמע מכך.

אין אני מוצא צורך להיכנס לשאלה חשובה זו, מאחר ומסקנתי היא שאין מקום להטיל על הנאשם מאסר שהוא ירצה מאחורי סורג ובריח .

המאסר המותנה הינו ל – 3 חושדים בלבד ובית המשפט יכול למצוא מספיק מרכיבי ענישה תואמים לחומרת העבירה ולנסיבותיו האישיות מבלי לשלוח אותו לכלא.

הבעיה מתעוררת כאשר בין בהסדר טיעון ובין ע"י החלטה עצמאית של בימ"ש מוטל עונש מותנה שלא ניתן להפעיל אותו אלא בדרך של מאסר של ממש, אז מ- לעתים - נמצא בית המשפט "בבעיה" , זה לא המקרה דנן אבל אף מעבר לכך כאשר קיימת המלצה של הממונה על השירות לשלב את הנאשם בעבודות שירות בתחנת משטרת קרית גת, הנני סבור שזה יכול להיות פתרון מתאים וענישה ראויה עבור הנאשם.

מבלי להתעלם מכל הנסיבות הקשות של הנאשם, עליו גם להבין שהוא קיבל הזדמנות מהשופט נחמיאס באשקלון והוא הפר את האמון שניתן לו והוא עבר עבירה חמורה כאשר נהיגה עם כמות כזו של אלכוהול יכלה להסתיים בתוצאות הרבה יותר קשות מאשר רישום הדו"ח נגדו ובמקרים כאלה ביהמ"ש חייב ליטול חלק במאבק נגד הנהגים הנוטלים את ההגה לידיים בהיותם שיכורים, במיוחד שיכרות ברמה כזו שנמצאה אצל הנאשם.

בהתחשב בחובה להפעיל את ההתחייבות הכספית, וכן בהתחשב בנסיבותיו האישוית, לא אטיל על הנאשם קנס כספי.

לגבי אורך תקופת הפסילה, לא ניתן לסיים בפסילה קצרה וזאת מחמת רמת השיכרות, חובת הפסילה הקבוע בחוק, והפסילה המותנית שבית המשפט צריך להפעיל במקרה דנן.

לאור כל האמור לעיל, הנני גוזר על הנאשם העונשים הבאים :

1.פוסל את הנאשם מלקבל או מלהוציא רשיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים פסילה בפועל.

2. פוסל את הנאשם לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

3. אני מורה על הפעלת 18 חודשים פסילה על תנאי מפ. 574/06 שלום אשקלון מיום 24.1.08 באופן מצטבר.