מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו קיעאן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של הסעה שלא כדין, בכך שבארבע הזדמנויות בשנת 2008, הסיע תושבים זרים שאין בידם אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל לצד סנקציה כספית בדמות קנס כספי ופסילה בפועל. נטען כי חרף העדר עבר פלילי בעניינו של הנאשם, יש למצות עימו את הדין לאור חומרת העבירות וכן מדיניות הענישה שננקטה בעניין ביצוע עבירות אלו על רקע בצע כסף, תוך סיכון בטחון המדינה ואזרחיה.

ב"כ הנאשם מנגד עתר להשית על הנאשם ענישה מרתיעה הצופה פני עתיד, יחד עם סנקציה כספית סבירה. נטען כי אין אינדיקציה לתמורה כספית בעד ביצוע העבירות, תושבי השטחים אותם הסיע הנאשם שוחררו ואילו הנאשם לא נעצר ולא הוגש נגדו כתב אישום, אלא לאחר האירוע האחרון, כך שלטענת הסניגור, לא הבין הנאשם את חומרת מעשיו אלא לאחר מעצרו ועל כן יש להתייחס לכל העבירות כאירוע אחד.

נטען בנוסף כי מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי.

לעניין פסילת רישיונו נטען כי מיום מעצרו, מנוע הנאשם מלנהוג, הוא מקפיד לעמוד בתנאים שהוטלו עליו ועל כן, אין טעם בפסילה.

ב"כ הנאשם הגיש לעיוני פסיקה רלוונטית התומכת בגישתו.

הנאשם:

טען כי הוא נשוי ואב לילד וכי הוא מוכן לבצע עבודות שירות, היה ויורה על כך ביהמ"ש.

בטרם מתן גזר הדין נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

מחוו"ד שהתקבלה בעניינו מתאריך 07.06.2010 עולה כי הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

הנאשם יליד 1987, אין לחובתו הרשעת קודמות.

אין חולק בדבר חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם, פעם אחר פעם, תוך חוסר התחשבות וסיכון בטחוני לתושבי מדינת ישראל.

בצד החומרה הקיימת בעבירות על חוק הכניסה לישראל והסיכון הבטחוני הגלום בהן, יש לשקול ולהתחשב בנסיבותיו האינדיבידואליות של כל נאשם ונאשם, בהתאם לעקרון הענישה האינבידואלי ולהביא במכלול שיקולי הענישה אף את השיקולים לקולא.

בענייננו, מדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, אין אינדיקציה לכך שביצע את העבירות על רקע כספי, הנאשם נעצר רק לאחר ביצוע העבירה האחרונה ולכאורה, הפנים את חומרת מעשיו רק לאחר ביצוע הרבעת ההסעות.

לקולא אתחשב בנוסף במצבו המשפחתי והאישי של הנאשם והבעת חרטתו בפני.

אציין, כי נאסר על הנאשם לנהוג החל מיום 24.11.08 על פי החלטת סגן הנשיא, כבוד השופטת בית אור, בב.ש. 9922/08 – כך שבפועל הנאשם היה בפסילה קרוב לשנתיים.

מכל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, הן לחומרא והן לקולא, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות השירות מתאריך 07.06.2010.

ב. 10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום שלא יעבור עבירה בה הורשע.