מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו עבדון(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בהסדר טיעון ובצירוף תיקים בעבירות שלהלן:

בת"פ 5200/05- בכתב אישום מתוקן הודה הנאשם בעבירה של הסגת גבול לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:"החוק"). עפ"י כתב האישום, ביום 26.5.2005, הסיג הנאשם גבול בכך שנכנס לשדה חיטה השייך לקיבוץ משמר הנגב, כשהוא רכוב על סוס ובידו סיגריה בוערת וסירב לצאת מהשדה על אף שהתבקש לעשות זאת.

בת"פ 2028/07- בכתב אישום מתוקן בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 273 לחוק העונשין ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

כתב האישום כולל שני אישומים- עפ"י האישום הראשון ביום 22.4.2007 ברהט, הודיע השוטר קינר (להלן: "השוטר") לנאשם על עיכובו בתחנת המשטרה. הנאשם התנגד, תקף שלא כדין את השוטר בכך שדחף אותו. עוד תקף הנאשם את השוטר בכך שמשך אותו בידו. עפ"י האישום השני- ביום 22.4.2007 בתחנת המשטרה ברהט איים הנאשם על חוסאם קיסיה בפגיעה שלא כדין בגופו ובגופו של אבו סדרה, כל זאת בכוונה להפחידם.

בפ"א 6293/07- בעבירה של הפרת הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287 (א) לחוק. עפ"י כתב האישום ביום 23.9.2007 בעת שהנאשם היה אמור להימצא במעצר בית בתנאים של איזוק אלקטרוני, לא נמצא בביתו ובכך הפר את ההוראה החוקית.

בת"פ 25687-04-11- בעבירה של כניסה לדירת מגורים לפי סעיף 406 (א) לחוק העונשין, החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ותקיפת סתם לפי סעיף 379 לחוק. עפ"י כתב האישום בתאריך 13.4.2011 בזמן שהמתלונן ישן בביתו ברהט, נכנס הנאשם לביתו בכוונה לבצע פשע, באותו מעמד החזיק הנאשם סכין ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה. הנאשם משך את השמיכה מעל גופו של המתלונן, איים עליו בעודו מחזיק בסכין במטרה להפחידו. עוד באותו מעמד תקף הנאשם את המתלונן בכך שתפס אותו בחולצתו. המתלונן הצליח להימלט מהבית ולהזעיק משטרה. הנאשם עשה את המיוחס לו בעודו בגילופין.

לנאשם רישום פלילי הכולל הרשעה אחת בעבירה של תקיפת שוטר בשנת 2006.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש הגיש את הרישום הפלילי של הנאשם ופירט את נסיבות ביצוע העבירות בארבעת התיקים שצורפו. מבקש לציין כי הנאשם לא התייצב לדיונים רבים ורק כשנעצר בעקבות מעשיו עפ"י כתב האישום משנת 2011, הוא הובא לבית המשפט ובמעמד זה הודה בארבעת התיקים. לדבריו מדובר בנאשם שמראה בהתנהגותו כי אלימות אינה זרה לו. מעשיו החמורים מתבטאים בכתב האישום האחרון שעל פיו נכנס לבית של בן דודו ותקף אותו.

ב"כ המאשימה מבקש מבית המשפט להשית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ציין כי מדובר בהרשעות בשני תיקים משנת 2007, שבהם הנאשם היה קטין ולו היה עומד לדין בשני תיקים אלה, לרבות תיק הפרת הוראה חוקית בבית משפט לנוער, היו ההליכים מסתיימים בשיקום, כפי שמקובל בתיקים של קטינים.

היום צורפו כל התיקים לתיק שנפתח בשנת 2011, בגין העבירות שבוצעו בחודש אפריל 2011. תיק זה החמיר את המעורבות של הנאשם בעבירות הפליליות והוא אשר העלה את הבקשה לענישה ברף גבוה של 20 חודשים.

אשר לאירועים מאפריל 2011, טוען ב"כ הנאשם כי מדובר בסכסוך שכנים שנובע מהעובדה שהנאשם חייב לעבור בשביל דרך ביתו של המתלונן אל ביתו, השביל מהווה עילה לסכסוך מתמשך.

טוען ב"כ הנאשם כי אינו מקל ראש בחומרת העבירות בהן הודה הנאשם, אך כניסתו לדירת המגורים של המתלונן לא לוותה בכוונה לבצע גניבה. טוען ב"כ הנאשם כי הנאשם איננו אדם שמתפרנס מביצוע עבירות אלא מגיב בהתפרצויות שנובעות מאופיו חם המזג, אך איננו עבריין.

עוד טוען ב"כ הנאשם כי חלף זמן רב מאז בוצעו העבירות בשלושת התיקים, למעט התיק משנת 2011, ולו נוהלו התיקים, ספק אם ניתן היה להוכיח את העבירות המיוחסות לנאשם בשל חלוף הזמן. יחד עם זאת, הנאשם בחר לסיים ולהודות בכל התיקים על מנת לפתוח דף חדש בחייו.

מדובר באדם צעיר בן 24, נשוי ואב לשלושה ילדים, תומך באימו האלמנה. מעצרו, כמו גם ניהול ההליכים הפליליים לימד אותו לקח רציני. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בגילו הצעיר, בנסיבות האישיות, במכתב החרטה שהפנה לבית המשפט ולא להשית עליו עונש מאסר ארוך של 20 חודשים. מבקש לאמץ את הרף התחתון של ההסדר.

עו"ד יפתח רפאלי הצטרף לדברי חברו, עו"ד ליטן.

הנאשם המציא לבית המשפט מכתב, בו הוא מביע חרטה על מעשיו, מודה כי טעה ומבקש מבית המשפט שלא להחמיר עימו שכן הוא רוצה לחזור לנהל אורח חיים תקין.

דיון:

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בארבעה כתבי אישום שאותם צירף, כאשר האישום הראשון עניינו אירוע משנת 2005 (ת"פ 5200/05), שני אישומים מתייחסים לאירועים שהיו בשנת 2007 ( ת"פ 2028/07 ופ"א 6973/07) והאישום האחרון מתייחס לאירוע בשנת 2011.