מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו עאמר(עציר)

החלטה

מוגש ומסומן ת/1.

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"א, 19/10/2010 במעמד הנוכחים.

שרה חביב, שופטת

גזר דין

הנאשם נמצא אשם על פי הודאתו בעבירה של הסעה שלא דין, לפי סעיף 12א (ג)(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952.

תחילתו של תיק זה בהסדר טיעון בין הצדדים לפיו ישלח הנאשם לממונה על עבודות השירות, עמדת המאשימה היתה לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות כאשר הסנגוריה חופשית בטיעוניה.

הנאשם הודה והורשע ביום 18.6.2009. התיק נדחה לצורך הטיעון לעונש לקבלת חוות דעת הממונה.

התיק נדחה עוד מספר פעמים בשל אילוצי בית המשפט וחילופי מותבים, וכן בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר אחיו נורה ונפצע עובר למעמד הדיון האחרון – 20.5.2010.

ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל, וזאת לאור הפסיקה הדנה בענישתם של מי שמבצעים את העבירה דנן.

ב"כ הנאשם מנגד מבקש להתחשב בנסיבותיו האישיות, בעובדה כי מדובר בעבירה אחת ויחידה, כי אין זה עיסוקו של הנאשם להסיע שוהים בלתי חוקיים וכי הנאשם לא עשה זאת לשם בצע כסף.

ב"כ הנאשם המלומד הגיש שורה של פסקי דין בהם נגזרו על נאשמים עונשי מאסר קצרים בגין שורה של עבירות דומות, ומבקש ללמוד מכך כי יש מקום להסתפק בימי מעצרו ולהשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד.

סבורני, כי כשם שהלכת פראג'ין מתווה את שיקול הדעת העונשי בעבירות של שוהים בלתי חוקיים, ומחזירה את שיקול הדעת הרחב בהתחשב בנסיבותיו האישיות של השוהה הבלתי חוקי העומד לדין בבית המשפט, אך מקל וחומר מעניקה היא את אותו שיקול דעת בעניינם של המסיעים שוהים בלתי חוקיים.

המסוכנות הנודעת בעבירת ההסעה, עליה דנה הפסיקה, נסובה סביב העובדה כי המסיע איננו יודע כי הוא מכניס ארצה מי שבכוונתו לבצע עבירות ביטחוניות או מי שמבקש להתפרנס אך אין בידיו אישור כדין. מכאן, שיש לשקול לחומרא את עצם ביצוע העבירה גם מן ההיבט הביטחוני.

לקולא, בעניינו של הנאשם, יש לשקול את נסיבותיו, את העובדה כי מדובר בעבירה בודדת ויחידה, וכי כפי שציין בא כוחו לא ביצע את העבירה לשם בצע כסף, מכאן יש ללמוד כי אין המדובר במי שמסיע שוהים בלתי חוקיים כדבר שבשגרה.

הנאשם יליד 1983. בעברו הפלילי ארבעה רישומים קודמים בגין עבירות רכוש ואלימות, בגינם לא ריצה מאסרים בפועל. היום הנאשם הגיע לדיון כשהוא עצור בגין תיק אחר אותו מנהל הנאשם בבית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, אין עוד מקום לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים לקולא ולחומרא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן חודשיים מהיום. מימי מאסרו ינוכו ימי מעצרו בתיק זה, 31.5.2009-18.6.2009.

ב .ארבעה חודשי מאסר מותנה למשך שנתיים מיום שחרורו מן הכלא, שלא יעבור על כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל , התשי"ב – 1952.

ג.אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חצי שנה, וזאת על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מן הכלא.

בנסיבותיו של הנאשם לא מצאתי לנכון לגזור עליו קנס.