מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו מדיגם

הכרעת דין

שלא בדרך השיגרה, החלטתי לתת את הכרעת הדין באופן מיידי ומאחר ובמהלך הדחיה מהישיבה הקודמת הצלחתי לעבור על חומר הראיות וכל המסמכים שהוגשו כראיה במהלך ניהול המשפט.

הנני מחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות המיוחסות לו בתיק זה.

הנאשם הואשם כי נהג רכב בהיותו בזמן פסילה וכן בעבירות נוספות הקשורות לעצם הנהיגה.

במענה לאישום כפר הנאשם בנהיגה בלבד. עוד טען הנאשם בישיבת המענה כי יש לו 6 עדים שהוי איתו ברכב, וכולם יתמכו בגירסתו.

מטעם התביעה העידו שני שוטרים.

ע.ת. 1 יצחק אליהו שעבד באותו עת עם השוטר השני אבנר אלפרין שהוא ע.ת. 2 .

ע.ת. 1 העיד כי השוטר השני הביא אליו לניידת הנאשם שנתפס לדבריו נוהג בזמן פסילה.

העד היה עסוק באותו זמן בענייניו בתוך הניידת ואילו ע.ת. 2 היה מחוץ לניידת.

הוא לא ראה את הנאשם נוהג ברכב , הוא רק שאל את הנוסעים ברכב מה היה, וכולם אמרו כי הנאשם לא נהג.

העד לא לקח כל חלק בטיפול בתיק, בדיקת מצב המראה לרכב ו/או פרטי הלבוש של הנוסעים .

עולה איפוא שהתביעה נתמכת בעיקר על עדותו של ע.ת. 2 שהוא השוטר שתפס את הנאשם כאמור.

הוא העיד כי בהיותו עומד מחוץ לניידת עם פניו לכיוון התנועה הבחין ברכב שמתקרב אליו, שהנהג בו נוהג ללא חגורה, הוא הבחין כי נהג היה לבוש בחולצה לבנה, הנוסע לידו עם גופיה שחורה.

הרכב לא עצר מיידית בהתאם לסימון קצת אחרי.

בזמן שהוא ניגש אל הרכב הבחין דרך מראת הצד, כי נוסע עם הגופיה השחורה מחליף מקום מושבו ועד אשר הגיע אל החלון, כבר החליפו מקומות ביניהם .

לדבריו, המרחק היה בין 7 ל – 10 מ' והזמן שחלף עד שניגש אליו היה אולי 10 שניות.

הבחור עם הגופיה השחורה זוהה כאבו מדיעם ענתר.

הנהג, קרי הנאשם הביא לו רשיון אסיר, והתברר כי הוא פסול מלנהוג.

דו"ח הפעולה (ת/2 ) ודו"ח העיכוב הוגשו כראיה.