מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' אבו אמחארב

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בניגוד לתנאים – עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

בכתב האישום נטען כי ביום 23/03/08, ניתנה לאבו מחארב אחמד, עובד בחברתו של הנאשם, הודעת איסור שימוש מנהלית ברכב אוטובוס זעיר ציבורי מסוג פולקסווגן, על ידי רפ"ק דורון איבגי. דבר הפסילה הודע לנאשם והרכב לא הופקד.

עוד נטען כי, ביום 02/04/08, בכביש 40 בסמוך לצומת משאבים התיר הנאשם למפצר מוניר לנהוג ברכב, בניגוד להודעת איסור השימוש.

הנאשם כפר כי ביום 23/03/08 ניתנה הודעת איסור השימוש ברכב ואם ניתנה הרי שזו לא הובאה לידיעתו. הוא גם כפר בהתרת נהיגה למוניר. לדבריו, הרכב בבעלותו אולם הוא שייך לחברה.

המסמכים מתיק החקירה הוגשו לפתחו של בית המשפט, בהסכמת הצדדים וללא חקירת עורכי המסמכים. מטעם ההגנה העיד הנאשם (ע.ה/1) ומר מוניר מפצר (ע.ה/2).

סקירת פרשת התביעה:

מסמכים שהוגשו מטעם התביעה: טופס השימוע מיום 23/03/08 (ת/1); הודעת איסור שימוש מיום 23/03/08 (ת/2); דיווח על השבתת כלי רכב (ת/3); הודעת הנאשם (ת/4); דו"ח פעולה של השוטר שלומי אסולין (ת/5); הודעה על שימוע לבעל הרכב (ת/6); אישור בדבר נטילת רישיון רכב (ת/7).  

6.סקירת פרשת ההגנה:

ע.ה/1:

הנאשם העיד כי : "הנהג שלי נתפס ב-2/4 כשהוא נוהג אני לא שלחתי אותו לנהוג באותו היום. נהג החברה מקבל את הרכב לנהוג בדרך כלל דרך הסדרן" (פרוטוקול מיום 31/05/11 עמוד 5 שורות 24-25).

בחקירתו הנגדית, מסר הנאשם כי את ההודעה על איסור השימוש ברכב, מעולם לא קיבל לידיו. מה עוד שלדבריו, הרכב הגיע לידי הנהג דרך בחור בשם אחמד אבו מחרב, המשמש סדרן עבודה.

בחקירתו במשטרה מיום 06/07/08, הודה הנאשם שהוא הבעלים של חברת נתיבי שוקת בע"מ ורכב הפולסווגן בבעלותו.

מחקירת הנאשם במשטרה עולה תמונה שונה לפיה, הנאשם ידע על השבתת הרכב וידע כי עליו להפקיד את הרכב תוך 24 שעות. אולם בחר שלא לעשות כן ואף איפשר לנהג מטעמו לנהוג על הרכב על אף איסור השימוש ברכב, לדבריו: "בתאריך 23/03/08 הרכב קיבל איסור שימוש בגין עבירה שנהג שלי נהג ברכב כשרשיון הנהיגה שלו לא התאים לסוג הרכב. הנהג שנתפס מסר לי את איסור השימוש בפעם הראשונה וידעתי שיש צורך להפקיד את הרכב במגרש זאב שעובד עם המשטרה. הייתי צריך להפקיד את הרכב תוך 24 שעות כך הבנתי, מאחר והיינו צריכים את הרכב לעבודה לא ביצעתי הפקדה לרכב למשך שבוע שלם שלאחר ההשבתה ואז נהג שלי אחר נתפס עם הרכב" (ת/4 שורות 3-10).

בהמשך חקירתו במשטרה, חזר הנאשם על דבריו והודה כי לא הפקיד את הרכב לראשונה עקב צרכי עבודה, לדבריו: "אני נתתי לנהג הוראה לנהוג ברכב כשהרכב בעצם בהשבתה" (ת/4 שורות 12-14).

מנגד, טען הנאשם בבית המשפט כי שיקר בחלקים מסויימים בחקירה המשטרתית ולא ידע על השבתת הרכב, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה. עוד מסר הנאשם, כי אינו זוכר מקרה בו דיבר עם שוטר בפלאפון.

לשאלת בית המשפט – איך הנהגים נוהגים בלי רשיונות? השיב הנאשם: הרשיונות נמצאים במשרד בדרך כלל" בהמשך נשאל על ידי בית משפט: כיצד טוען הוא שהרשיונות במשרד אם השוטר לקח את הרשיונות? השיב: "שהשוטר לקח את הצילום של הרישיונות – ברכבים באופן קבוע יש העתק שנאמן למקור, המסמכים המקוריים נמצאים במשרד" (פרוטוקול מיום 31/05/11 עמוד 6 שורות 17-19).

בעדותו בבית המשפט, העלה הנאשם לראשונה גרסה לפיה, עובדים אצלו שני אנשים ששמם אחמד, אחד מהם סדרן והשני עוזר סדרן. הסדרן מונה מטעמו והוא מוסר לנהגים את הרכבים. יחד עם זאת, שני הסדרנים לפעמים פועלים לבד מבלי להתייעץ עימו, כפי שקרה במקרה זה, עליו לא היה מודע.

כאשר הנאשם עומת עם אימרתו של הנהג במשטרה, לפיה: "הבוס שלי אמר לי לקחת את הרכב הזה, אחמד אמר לי לקחת את הרכב, הוא בדרך כלל מטפל בזה.....אחמד הוא אחד הבעלים של מובילי שוקת" (נ/1 שורות 6-7). הרחיק עצמו מהמקרה והשיב: "נאמר שאותו אחמד שעובד אצלי והוא סדרן הרכבים אמר לו לקחת את הרכב.....לא ידוע לי אם מפצר גנב את הרכב. לא ידוע לי אם הוא עבד לא בדקתי באותו היום" (פרוטוקול מיום 31/05/11 עמד 7 שורות 15-18).