מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' עבידן(עציר)

החלטה

לפניי בקשת המשיב להורות של שחרורו להליך גמילה.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הסעת שב"ח נהיגה ברשלנות והכשלת שוטר.

עפ"י עובדות כתב האישום, בתאריך 6.2.10 בשעה 14:20 או בסמוך לכך בציר 375 בכניסה למושב מטע הסיע המשיב בתא המטען של רכבו תושבי שטחים אשר לא היו בידם אישורי שהייה כדין בישראל.

המשיב אסף את הנוסעים סמוך למחסום חוסאן, כשיעד הנסיעה הינו מודיעין, בתמורה ל- 200 ₪ לכל נוסע.

באותן נסיבות, משהתבקש המשיב לעצור את רכבו על ידי ניידת המשטרה, החל בנסיעה פרועה תוך כדי עקיפת רכב נוסף על פס לבן ובסיבוב מסוכן, ובכך נהג בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו לחבלה.

באותן נסיבות הפריע המשיב לשוטרים בעת שאלה מילאו תפקידם כחוק.

המשיב, אשר התבקש להפסיק את הוצאת הנוסעים מתא המטען לא נענה לשוטרים, המשיך להוציא את הנוסעים תוך קריאות מאיימות מהרכב ואף הסתובב לעבר השוטרת ודחף אותה.

ביום 11.2.10 ניתנה על ידי החלטה לפיה בחומר החקירה שהוצג יש את התשתית הראייתית הדרושה למעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

המשיב לא חלק על קיומה של עילת מעצר אולם טען כי יש מקום לשחררו לחלופה. החלופה שהוצעה הייתה מעצר בית מלא.

בהחלטה מיום 11.2.10, לאחר סקירת הפסיקה הנוגעת לשחרור נאשמים החשודים בהסעת שב"ח לחלופת מעצר, והתייחסות לרישום הפלילי של המשיב, כתבתי כי יש לשקול במקרה זה חלופת מעצר, אולם רק לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן.

בתסקיר שירות המבחן מיום 28.2.10 עלתה האפשרות להפנות את המשיב להליך גמילה. המשיב הביע נכונות להשתלב בהליך גמילה ושירות המבחן תמך בחלופה זו.

מהתסקיר עולה כי השימוש בסמים עומד בבסיס העבירות הפליליות שמבצע המשיב (פיסקה שנייה בעמוד השני לתסקיר).

המשיב עבר את הבדיקות הנדרשות לצורך שילובו בהליך גמילה, וביום 2.6.10 התקבל תסקיר משלים לפיו המשיב יוכל להתקבל לקהילת אלפתאם.

המחלוקת בין הצדדים היא האם יש מקום לבחון הליך גמילה במסגרת הליך זה.

ב"כ המבקשת טענה כי המקום לבחון הליך גמילה הוא בתיק העיקרי.

ב"כ המשיב תמך בהמלצת שירות המבחן. לטענתו, המשיב בחור צעיר, אשר מביע רצון להיגמל מסמים, הוא נמצא במעצר כבר חמישה חודשים וראוי לאפשר לו את הליך הגמילה, הליך קשה כשלעצמו.

הכלל הוא שאין בית המשפט משחרר נאשם מהמעצר כדי לאפשר לו להתחיל תהליך של גמילה וכי העיתוי המתאים לתהליך זה הוא לאחר סיומו של המשפט ובמסגרת קביעת העונש שייגזר (בש"פ 7899/09 מסרי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 22.10.09); בש"פ 9276/02 מחאג'נה נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 13.11.02); בש"פ 5147/05 חדידה נגד מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 29.6.05); בש"פ 3540/05 פוזניאנסקי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 19.4.05)).

נאשמים שוחררו למסגרת טיפולית במוסד סגור היה זה כאשר החלו הליך גמילה קודם למעצרם (ראו למשל את בש"פ 5151/08 שרעבי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 19.6.08); בש"פ 6043/09 קלשניקוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 26.7.09)).

נאשמים שוחררו גם על מנת לתת להם הזדמנות לעבור תהליך גמילה במסגרת המעצר ובכך להועיל לעצמם ולאינטרס הציבורי, וזאת כאשר הליך הגמילה היה במקום סגור ובתנאים של מעצר בית מלא (עמ"ת (מחוזי חי') 32014-11-09 קלין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 6.12.09)).