מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' סטמפ

גזר דין

הנאשמת הורשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירה של החזקת סכין לפי סעיף 186 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בבואי לגזור את דינה של הנאשמת הנני מביא בחשבון את השיקולים והעובדות הבאות:

א.מהות העבירה שאין צורך להכביר במילים לגביה.

ב.הנסיבות שבהן החזיקה הנאשמת את הסכין, כפי שעולות מהכרעת הדין. אף כי נסיבות אלה לא היה בהן כדי לזכות את הנאשמת יש לנסיבות אלה משקל רב בגזה"ד.

ג.הנני מפנה לסעיפים 3ג ו3ז להכרעת הדין, בהם פרטתי שיקולים שונים שיש להביאם בחשבון בעת מתן גזה"ד.

ד.הנאשמת היא אם חד הורית וכיום גם נגדע אחד ממקורות ההכנסה שלה במובן זה שאביה נפטר.

ה.הנאשמת ילידת 1959. אף כי מאחוריה הרשעות קודמות לפי ת/5, עבירות האלימות הן ישנות ומשנות השמונים. העבירות החדשות יותר הן מתחום עבירות הסמים.

בהתחשבי בכל האמור לעיל ותוך הבאה בחשבון של הכלל לפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירין, נראה לי שההליך שלפנינו מהווה תמרור אזהרה בפני הנאשמת ובעתיד היא תימנע מלעבור עבירות דומות.

בנסיבות העניין הנני מחליט להסתפק במרכיב עונש אחד של מאסר על תנאי מתוך תקווה שאכן למדה הנאשמת את הלקח.

לפיכך, הנני מטיל על הנאשמת 5 חודשי מאסר על תנאי ל-3 שנים והתנאי יתייחס לכל עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

הנני מצווה להשמיד את הסכין נשוא כתב האישום.

הודע על זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום לביהמ"ש המחוזי בירושלים.

ניתנה והודעה היום כ"ב אלול תש"ע, 01/09/2010 במעמד הנוכחים.

יואל צור , שופט

קלדנית: רחל ג. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: