מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' כהן

החלטה

העובדות וגדר המחלוקת

1.בתיק זה הוגשה בקשה לחילוט רכוש לפי סעיף 36א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973. המבקשת ביקשה לחלט סכום של 765,000 ₪ המצוי בחשבון בנק ע"ש משיבה 2 בבנק לאומי לישראל, ומחסנים הרשומים ע"ש המשיבה 3. המשיבה 2 היא אמו של המשיב 1 והמשיבה 3 היא חמתו.

הבקשה באה בנוסף לחילוטם של רכב מסוג אאודי ושל סכום של 2,950 ₪ שחולטו במסגרת גזר דינו של משיב 1, הוא הנאשם בתיק העיקרי (להלן: המשיב).

2.התיק העיקרי שבקשר אליו הוגשה הבקשה נדון בפני כב' השופט ח. לי-רן, אשר הרשיע את הנאשם – המשיב כאן בשלוש עבירות של סחר בסם מסוג קוקאין תמורת סכום של 2,600 ₪. המשיב נדון למאסר למשך 36 חודש וכן הופעל נגדו מאסר על תנאי למשך 12 חודשים. במסגרת אותו תיק, ולאור הקביעות בהכרעת הדין, קבע כב' השופט לי-רן כי המשיב הוא סוחר סמים. בהחלטה מיום 13.9.10 החליט כב' השופט לי-רן כי ההכרעה בעניין הרכוש תעשה במסגרת הליך אזרחי, על מנת שלא לעכב את המשך ההליך הפלילי. המבקשת הגישה את הבקשה שבפני. עקב יציאתו של כב' השופט לי-רן לחופשת פרישה, נדונה הבקשה בפני.

3.ב"כ המשיב העלה טענות מקדמיות, ובאלו אכריע עתה בטרם נדונה הבקשה לגופה.

לטענת ב"כ המשיב, בקשת החילוט הוגשה שלא כדין. שכן ע"פ תקנה 2(א) לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי דין לעניין חילוט רכוש) התש"ן-1990 (להלן: תקנות סדרי הדין; התקנות), בקשה לחילוט צריכה לכלול פרטים שונים, כולל פרטי הזיהוי של מי שטוען לזכות ברכוש. לטענת הסניגור, בקשת החילוט המקורית שהופיעה בכתב האישום שהוגש נגד המשיב, וכלל בקשה לחילוט הסכום של 2,950 ₪ בלבד, המבקשת לא ציינה את שמותיהן וזהותן של המשיבות 2 ו-3, שהן טוענות לזכות ברכוש. גם לאחר שתוקן כתב האישום ונוספה לו בקשה לחילוט הרכוש הנוסף, לא הוספו שמותיהן ופרטיהן של המשיבות, על אף שהמבקשת חייבת היתה להוסיפן בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות הנ"ל. בנוסף לא נשלחה הודעה למי שטוען לזכויות בהתאם לתקנה 2(ג) לתקנות הנ"ל, וגם לאחר שבית המשפט קבע כי המשיב הוא סוחר סמים לא נשלחה הודעה בהתאם לתקנה 3. לטענת הסניגור הטוענים לזכות ברכוש לא הוזמנו, ולו בהזמנה רגילה, מלבד שיחת טלפון יחידה למשיבה 2, שלא ידעה מי שוחח איתה, ובה נאמר לה כי עליה להגיע לבית המשפט.

4.ב"כ המשיב הוסיף כי על פי תקנה 7 לתקנות הנ"ל יש לפרסם מודעה בשני עיתונים יומיים, על מנת שהבקשה תובא לידיעתם של אחרים העשויים לטעון לבעלות ברכוש. לטענתו מדובר בפגמים מהותיים ובפגיעה בזכויות הקניין של אנשים שלא הורשעו ולא נאשמו.

5.ב"כ הנאשם ציין עוד כי הנאשם הורשע בשלוש עבירות של סחר בסם מסוג קוקאין וחשיש, בכמויות קטנות ותמורת סכומי כסף קטנים של 2,600 ₪ בסך הכל. עד כה חולט סכום כסף שנתפס עליו, של 2,950 ₪, וכן חולט רכב בשווי של למעלה מ-100,000 ₪. לטענתו קיימת תחושת חוסר נוחות בשל העדר הפרופורציה בין ההרשעה לבין החילוט המבוקש, והדבר מחייב עוד יותר מהרגיל הקפדה על מילוי הוראות הדין.

6.טענה נוספת שהעלה הסניגור היא טענת שיהוי, הן במועד הגשת בקשת החילוט רק חמישה חודשים לאחר מתן גזר הדין, והן בטיפול בבקשה לאחר מכן, כאשר הדין בבקשה התעכב בשל פרישת כב' השופט לי-רן ומטעמים שונים, והמבקשת לא פעלה כנדרש כדי לזרז את הטיפול בבקשה.

בנוסף טען הסניגור כי מדובר באכיפה בררנית, מאחר שהעבירות והנסיבות בהן הורשע המשיב אינן חמורות יותר מהעבירות המיוחסות לנאשמים רבים המועמדים לדין בעבירות דומות, אולם המשטרה אינה נוהגת לערוך חקירה כלכלית לנאשמים אחרים, ופעלה כך רק לגבי הנאשם שבפני. ב"כ הנאשם ביקש לקבל נתונים בנוגע למספר כתבי האישום שהוגשו על מכירת סמים בכמויות קטנות ושיעור התיקים שבהם נערכו חקירות כלכליות והוגשו בקשות לחילוט חשבונות בנקים.

אני מסופקת אם יש צורך בנתונים ספציפיים בנושא זה, שכן מדובר בכתבי אישום ובקשות המוגשות לבית המשפט באופן שגרתי ומוכרים לבית המשפט מעבודתו היום יומית. נדמה שאין מחלוקת על כך שהגשת בקשת חילוט לרכוש בשווי כה רב, כאשר כתב האישום ייחס לנאשם סחר בסמים בסכום של 2,600 ₪, אינה עניין שבשגרה. עם זאת, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להעיד על כך שהבקשה אינה מוצדקת.

7.ב"כ המבקשת הבהירה כי טענות הסניגור היו ידועות לה מראש ולא ביקשה לדחות את הדיון על מנת להשיב להן.

8.בעניין ההודעה לטוענים לזכות ברכוש טענה כי החובה היא ליידע וזכותם של המשיבים לדעת על ההליכים המתנהלים נגדם, וכי לגופו של עניין המשיבים מודעים להליכים המתנהלים, הם נחקרו בנוגע לכסף שנתפס ואף יזמו הליכים של בקשות להחזרת תפוס בנוגע לרכוש נשוא הדיון. לטענת ב"כ המבקשת מדובר בעניין פרוצדורלי בלבד ולא נפגעו זכויות מהותיות של בעלי הרכוש.

9.בעניין השיהוי טענה ב"כ המבקשת כי לא היה שיהוי בהגשת בקשת החילוט, וכי יש להגיש את הבקשה לאחר שהתגלה רכוש שחילוטו מתבקש, אך לאו דוקא בסמוך לאחר שהתגלה הרכוש. באשר לתקופה שלאחר הגשת הבקשה טענה כי התיק עבר ממותב אחד לאחר ולאחר מכן עבר שוב והעניין אינו בשליטתה.

10.באשר לטענת האכיפה הבררנית טענה ב"כ המבקשת כי בקשות לקבלת המידע הרלוונטי יש להגיש לפי חוק חופש המידע.

דיון והכרעה

11.סעיף 36 א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) מורה כדלקמן:

חילוט 36א.(א)הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא –

(1)רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה;