מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' חואגרה ואח'

בפני

שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

הכרעת דין

1.הנאשמים הועמדו לדין בעבירה של גניבה, בכך שביום 18.10.08 בין צומת האלה למושב זכריה מסקו כ-150 ק"ג זיתים בשווי כ-1,500 ₪, בשטחים השייכים לקק"ל.

גרסאותיהם של הנאשמים לא היו אחידות לאורך הדרך, אולם בבית השמפט טענו כי את הזיתים שנמצאו ברשותם רגכשו מוקדם יותר אצל אדם מסויים במושב זכריה, וכי בעת שנתפסו על ידי המשטרה לא עסקו במסיק זיתים, או שקטפו כמויות קטנות.

2.עיקר טענותיה של ב"כ הנאשמים נסובו כלפי כשלים טכניים שונים בחקירה, בכוללים העדר "שרשרת" ופרטים מדוייקים בנוגע לשקי הזיתים שנתפסו במקום, וכיוצא באלה. אינני סבורה שיש לתת משקל של ממש לטענות אלו, כיון שבשונה ממקרים אחרים, במקרה זה תפיסת שקי הזיתים אינה חלק מהותי מן העבירה המיוחסת לנאשמים. אין בסיס להשוואת הטיפול בשקי הזיתים לטיפול וההוכחה של "שרשרת סם" בעבירות סמים, כיון שבתיק שבפני תפיסת הזיתים נועדה למנוע הנאה מפירות העבירה ולשמש תוספת ראייתית מסויימת. אין לתפיסת הזיתים מעמד של ראיה מכרעת, ואין להם חשיבות כשלעצמם. עד כן, העובדה של נערך רישום ותיעוד מדוייק של השקים שנתפסו, או שזכרום של העדים בנושא זה אינו מיטבי, אין בה כדי לפגוע באפשרות להוכיח את העבירה בדרך אחרת, ואין לראות בכך משום "מחדלי חקירה" שיש בהם כדי לתרום לזיכוי הנאשמים.

3.אני סבורה כי המאשימה הביאה ראיות טובות המספיקות להרשעת הנאשמים, כמפורט להלן:

העד ליאל קטיפה העיד במפורש כי ראה את הנאשמים קוטפים זיתים מעצים. בעמ' 12, 13 לפרוטוקול תיאר כי ראה חבורה של אנשים קוטפים, בדים על הרצפה, נענוע של העץ, ממלאים זיתים בשקית, מספר אנשים ששניים מהם על העץ.

העד יודה שרביט ערך דו"חות עיכוב ורשם את תגובת הנאשמים לחשד שהוצג להם. על פי הדו"חות, מוצגים ת/1 – ת/3, השיבו הנאשמים במילים "אנחנו קוטפים קצת". קיים אמנם קושי מסויים הנובע מכך שתשובות הנאשמים זהות, אולם העד השיב בחקירתו כי יתכן שפנה אל אחד הנוכחים שהוא דובר עברית, והוא השיב בשם האחרים (עדותו בעמ' 2). הסבר זה סביר בעיני, ומכל מקום שלושת הנאשמים נכחו יחד במקום ועל כן זה סביר שתשובותיהם ניתנו יחד.

4.גירסאות הנאשמים:

תשובת הנאשמים לאישום מפי באת כוחם ביום 13.12.09היתה כי שני ההורים לא קטפו בכלל את הזיתים אלא ישבו במקום בו נתפסו, אחרי שהיו במושב זכריה וקנו שם את שקי הזיתים. לטענתם אין במקום שילוט המעיד כי מדובר בשטח של קק"ל וגם המשטרה לא ידעה על כך.

יצויין כי גירסה זו לא הועלתה כלל על ידי הנאשמים בחקירתם במשטרה. כפי שיפורט להלן, בהודעותיהם הודו הנאשמים מסיק הזיתים.

5.גירסת נאשמת 3:

בהודעתה במשטרה, ת/13, טענה הנאשמת כי בני המשפחה יצאו לטייל וכשראו זיתים החליטו לקחת קצת לביתם. היא נשאלה אם מותר לקחת זיתים משטח שאינו שלהם, והשיבה כי הדבר אסור, אולם היא התכוונה "להכין קצת לילדים לאכול ולא יותר", ולהביא שק קטן למשפחה.

בעדותה בבית המשפט טענה נאשמת 3 כי באותו יום אספו מזכריה זיתים, הילדים ביקשו לאכול, הם ישבו מתחת לעץ והילדים ישבו לאכול. השוטר הגיע ואמר להם שצריכים לצאת מתחת לעץ (עמ' 15).

תיאור זה שונה לחלוטין מתיאור עד הראיה ליאל קטיפה, שהעיד על קטיף פעיל של הזיתים.

הנאשמת טענה שנחקרה בעברית, על אף שגובה ההודעה הוא דובר ערבית וטען כי החקירה נעשתה בערבית (עמ' 15, 16, ועדות החוקר סאמר סירחאן בעמ' 10 שורה 2). העדה אישרה שבנוסף לזיתים שרכשו במושב זכריה, קטפו גם מספר שקיות לילדים לקחת הביתה (עמ' 16). בהמשך טענה שלא לקחו זיתים מהמקום בו נתפסו (עמ' 17). ככלל, קיימת אי התאמה בין הטענה שרכשו זיתים במקום אחר לבין דבריה בהודעה במשטרה לפיהם קטפו זיתים על מנת לקחת לביתם, ולא ניתן הסבר של ממש לכך.

6.גירסת נאשם 2

בהודעתו במשטרה, ת/12, טען נאשם 2 כי ראה אנשים אחרים קוטפים זיתים ולקח כמו כולם. הוא נשאל אם ידע שאסור לקחת דבר שאינו שלו, והשיב כי ידע על כך אבל אין שילוט שזה פרטי ושהדבר אסור.

בעדותו בבית המשפט טען נאשם 2 כי רכשו זיתים במושב זכריה אצל אדם בשם ציון, ולאחר שיצאו מהמושב ]נו לשבת ולאכול (עמ' 18). הנאשם לא יכול היה להסביר מדוע לא נרשמה עובדה זו בהודעתו במשטרה. (עמ' 19). העד לא ידע להסביר גם מדוע לא הובא מוכר הזיתים לעדות בבית המשפט (עמ' 20).