מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' הרוש

החלטה

1.הנאשם יליד 1971, נשוי כשלוש שנים ואב לתינוק רך בשנים, הודה בעובדות המקימות עבירה של אי נקיטת צעדי זהירות בחיה, בכך שביום 25/07/05, בשעות אחר הצהריים ברח' הרקפת, במהלך ויכוח בינו ובין המתלוננים בקשר למקום חניה ולאחר שהנאשם צעק על המתלוננים וקילל אותם, הוא ניגש לביתו, אסף שני כלבי אמסטף שברשותו, הוציאם לרשות הרבים ללא זמם אך כשהם קשורים ברצועה שהייתה בידו, שחרר את הרצועה מידו אך מבלי להרפות ממנה, והכלבים התנפלו על שער חצר ביתם של המתלוננים וניסו להיכנס פנימה כדי להגיע לכלבו של המתלונן השני. משלא הצליחו לפתוח את השער, הסתערו הכלבים על גדר החצר וניסו לקרוע אותה.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו, בכפוף לתסקיר חיובי שיצביע בין היתר על קבלת אחריות, ניהול חיים נורמטיבי והשלכותיה של ההרשעה על עיסוקו של הנאשם, תסכים המאשימה לשקול סיום התיק ללא הרשעה בצו של"צ ובפיצוי למתלוננים. הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו.

3.לנאשם שש הרשעות קודמות, שהאחרונה שבהן היא משנת 2002 בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית שנעברה בשנת 2001. הרשעתו האחרונה בעבירת אלימות היא משנת 1999 בעבירה שנעברה בשנת 1996.

4.לדברי הנאשם, יחסיו עם השכן נושא כתב האישום הם יחסים טובים ובמסגרת זו אף סלל, במסגרת תפקידו כקבלן עבודות עפר, כביש לחנייתו של השכן בהוצאה גבוהה.

5.מחוות הדעת שהוגשו לגבי אופיו של הנאשם, נתברר כי מדובר בעובד חרוץ, נאמן, הממלא את תפקידו לשביעות רצונם המלאה של הממונים עליו (נא לראות אסופת חוות הדעת שהגיש הסנגור).

6.מאז האירוע לא קשר הנאשם לאירוע דומה ונראה כי הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי. שירות המבחן בתסקירו מיום 24/06/09 מציין, כי הנאשם אינו נוטל אחריות למיוחס לו והשירות מטיל ספק לגבי יכולתו לבצע צו של"צ בשל קשייו בקבלת כללי מסגרת וסמכות.

7.אין ספק, כי מעשהו של הנאשם הוא מעשה שלא יעשה. השימוש בכלבים המוגדרים היום ככלבים מסוכנים אף כדי להפחיד את הזולת, הוא מעשה הטומן בחובו סכנה לא מבוטלת לציבור. בנסיבות הללו, לא ראיתי אפוא דרך שלא להרשיע את הנאשם בגינה.

8.לאחר שנתתי דעתי לנסיבות כולן, אני גוזר על הנאשם עונש מאסר מותנה בן 45 ימים שלא יעבור תוך שנתיים עבירה דומה לעבירה בה הורשע.

9.לאור דבריו של הנאשם בדבר טיב יחסיו עם השכן, המתלונן ולאור ההשקעה הכספית שעשה כדי לשפר את גישתו של המתלונן לדירת מגוריו, לא אטיל עליו חיוב כספי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תש"ע, 21/03/2010 במעמד הנוכחים.

חיים לי-רן , שופט

עינת נעמי ישראלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: