מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' דוד

בפני

שופט שמעון שטיין

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של תקיפת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 381(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.4.08, בשעה 13:40 לערך, בתחנה המרכזית בירושלים, תקף הנאשם שלא כדין את סדרן אגד, רוני אדיב (להלן: "המתלונן"), אשר הוזעק על ידי נהג אגד לאחר שהתעוררה בעיה עם כרטיס הנסיעה של הנאשם. עם הגיע המתלונן למקום, החל הנאשם מכה אותו ובועט בו בכל חלקי גופו, עד אשר נפל המתלונן לארץ. כתוצאה מן התקיפה נחבל המתלונן ונגרמו לו שפשופים ביד וברגל.

הנאשם הכחיש את תוכנו של כתב האישום וטען, כי במועד הנקוב בכתב האישום התאחר האוטובוס להגיע, התפתח דין ודברים עם הנהג והוא נאלץ להתגונן לאחר שהותקף.

בדיון שהתנהל ביום 17.11.11, לאחר תום פרשת ההוכחות, הוריתי על זיכויו של הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום. להלן נימוקיי:

עסקינן באירוע אשר התרחש בתחנה המרכזית בירושלים, לאחר שביקש הנאשם לנסוע מירושלים לאילת בקו אילת של מפעיל התחבורה, "אגד". הנאשם ביקש לעלות לאוטובוס באמצעות כרטיס נסיעה אשר תוקפו פג, כאשר אין מחלוקת כי הנאשם לא ניצל את כרטיס הנסיעה שלו. על רקע האמור התפתח דין ודברים בין הנאשם ובין הנהג, בעטיו נקרא למקום המתלונן.

מנקודה זו חלוקות עמדות הצדדים. טענת התביעה היא, כי הנאשם, אשר היה שיכור בעת האירוע, נתבקש על ידי המתלונן, בהוראת נהג האוטובוס, להסדיר את תוקפו של כרטיס הנסיעה, או אז תקף אותו הנאשם. מאידך, גורס הנאשם כי הלה הותקף בעצמו על ידי המתלונן, לאחר שדיבר בצורה לא הולמת לנהג האוטובוס על רקע סירובו לאפשר לו להיכנס לאוטובוס בטרם יסדיר את תוקף הכרטיס שבידו.

ראיות התביעה

מטעם התביעה העידו שלושה עדים.

עד תביעה מספר 1- המתלונן

הלה שימש כסדרן אגד במועד הרלוונטי לכתב האישום.

כפי גרסתו, על רקע הבעייתיות בכרטיס הנסיעה של הנאשם, נתבקש המתלונן על ידי נהג האוטובוס להגיע אליו. משהגיע לאוטובוס, פנה לנאשם וביקש אותו לפנות לקופה על מנת להסדיר לו מקום ישיבה, שכן המדובר בנסיעה לאילת, המצריכה שריון מקום מראש, או אז החל הנאשם תוקף אותו ומקלל אותו. הנאשם הכה את המתלונן בראשו באמצעות אגרופיו וניסה לדחוף לפיו את כרטיס הנסיעה. הלה הזעיק אנשי ביטחון, ואיש הביטחון, יעקב, אחראי המשמרת, (להלן: "יעקב") הוריד את הנאשם מהאוטובוס. המתלונן הזעיק את המשטרה ושחרר את האוטובוס לדרכו. בזמן זה, שהה הנאשם ברציף כאשר יעקב משגיח עליו, והלה החל משתולל ותוקף בשנית את המתלונן ברציף. המתלונן ציין כי אין הוא יודע האם התגלע עימות פיזי בין הנאשם ובין יעקב. אנשי הביטחון הזעיקו את המשטרה, אשר הפרידה בין השניים. את המכות, הטעים, קיבל הן באוטובוס והן ברציף.

עד תביעה מספר 2,רס"ר יובל דדון (להלן: "דדון")

הלה משמש כמפקד נקודת המשטרה בתחנה המרכזית. הוא נקרא לטפל באירוע וערך את דו"ח הפעולה ת/1.

כפי המתואר בדו"ח הפעולה, במועד הרלוונטי לכתב האישום הוזעק על ידי המתלונן לרציף 1 בטענה כי ישנו בחור שיכור אשר תוקף אותו. כפי גרסת המתלונן, הגיע בחור, הוא הנאשם, אשר ביקש לעלות לאוטובוס לאילת, דא עקא שלא היה לו מקום ישיבה. המתלונן ביקש כי יציג את כרטיס הנסיעה שלו, או אז התברר כי פג תוקף כרטיס הנסיעה, אשר היה לשעה 7:00 בבוקר. הלכך ביקש המתלונן את הנאשם להסדיר את הנושא בקופות, והנאשם החל תוקף אותו, תוך שהוא מכהו בפרצוף בועט בו ומפילו לרצפה.

העד ציין כי כשהגיע למקום הבחין ביעקב אוחז בנאשם ומצמידו לקיר.

עד תביעה מספר 3, רס"מ מני ישי

הלה גבה את הודעת הנאשם מיום 18.4.08.