מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' דוד

החלטה

1.זוהי החלטה בבקשת הסנגור כי ייפסקו לנאשם פיצויים בסך 70,000 ₪ עפ"י הוראות סעיף 80 (א) לחוק העונשין, לאחר שזוכה בדינו מעבירה של פריצה לרכב,בשלה שהה במעצר מיום 25.10.09 ועד יום 10.3.10, ונשא בהוצאות משפטיות שכרוכות היו בהגנתו.

2.המאשימה התנגדה לבקשה בטענה כי לא מולאו בנסיבות התנאים המבשילים פיצויו של הנאשם.

3.בקצירת האומר אציין כי ביום 10.3.10 זיכיתי את הנאשם מאשר יוחס לו, בהיותי סבור כי אין בעדותה, היחידה יש לומר, של עדת התביעה, שעפ"י חומר הראיות, ראתה את הנאשם פורץ לרכב בעזרת מכשיר חד, כדי לבסס הרשעתו בפלילים של אדם. (נא לראות סעיפים, 10,9,5, 11 ו-12 לנימוקי הכרעת הדין מיום 11.3.10).

משום כך, ובהיותי סבור כי אף שחשד של ממש יכול ויהא רובץ לפתחו של הנאשם כי ביצע את הנטען,, עדיין אין תשתית מספקת להרשעתו (סעיף 13 לנימוקים).

4.נדמה לי, כי הנסיבות הללו אינן באות בגידרם של הכללים המבססים פסיקת פיצויים והוצאות לנאשם.

5.בידי המאשימה נמצא היה חומר לכאורה לביסוס כתב האישום, שנתברר, במהלך המשפט, להיות בלתי איתן מספיק לביסוס הרשעה, אך ודאי שהיה מספיק, לכאורה, להגשת כתב אישום.

6.יתרה מזו, העדה סירבה להעיד משום שלדבריה ניעור בה פחד מפני הנאשם לאחר שמאן דהו הגיע לבעלה ואמר שהנאשם הוא עבריין מרמלה היודע היכן היא מתגוררת.

בהכנס הנאשם לאולם, הסתתרה העדה לבל ייראנה הנאשם ואמרה כי לא תעיד.

7.נדמה, כי בכך, ובעובדה כי צילו של חשד בדבר מעורבותו במעשה עדיין נותר בליבי, יש כדי להשמיט את הבסיס מתחת לבקשה, ולהוציאה מתחום כוונותיהם של המחוקק ושל הפסיקה בחוקקו ובפרשה את סעיף 80 (א) לחוק העונשין.

8.המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"א, 06 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: