מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' ג'עברי

בפני

כב' השופט יחזקאל ברקלי

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

האישום

הנאשם מואשם בעבירות הבאות:

א.ניסיון התפרצות למקום שאינו מקום מגורים או תפילה- עבירה לפי סעיף 407(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

ב.התפרצות למקום שאינו מקום מגורים או תפילה (וגניבה ממנו)- עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

הראיות

פרשת התביעה

המאשימה העידה מטעמה חמישה עדים והגישה 11 מוצגים ביניהם סרט שתועד באמצעות מצלמות האבטחה המוצבות בסמטאות העיר העתיקה (ת/9) (להלן: "הסרט").

עד תביעה מס' 1, פאיז אבו מנסור, העיד כדלקמן:

א.שיחזר את מסלול ההליכה, משוק הבשמים בעיר העתיקה לאזור חאן אל סולטאן, כפי שעשתה הדמות הנראית בסרט בו צפה יחד עם שוטר נוסף בשם באסם.

ב.לגרסתו, במהלך השיחזור, הוא מצא את הפטיש אשר הנאשם נראה אוחז בידו בסרט, "באחת הפינות" (עמ' 5), בשטח שפתוח לכולם. הוא תחקר את האנשים במקום כדי לאתר את בעליו של הפטיש. הנאשם הודה שהפטיש שייך לו ומשכך, הוא נלקח לתחנת המשטרה לחקירה.

ג.אמנם, בדו"ח הפעולה, ת/6, שנערך ע"י שלמה כהן, ביום 4.2.08, נכתב, כי הפטיש נתפס בביתו של הנאשם במהלך חיפוש "במהלך החיפוש נתפס בחצר ביתו פטיש 10 ק"ג עם ידית לבנה עם גומי אחיזה שחור אשר יש חשד ששימשה לפריצה" אולם, הוא "לא זוכר" (עמ' 6).

ד.הוא לא זיהה את הנאשם בסרט אלא רק לאחר שהנאשם הודה שהפטיש שייך לו "לא זיהיתי אותו לאור הצילומים, זיהיתי אותו לאור ההודאה שלו שהפטיש שלו" (עמ' 5).

עד תביעה מס' 2, עאבדין מואיד (להלן: "העד"), העיד כדלקמן:

א.הוא היה בעל חנות מכולת בשוק הבשמים.

ב.לנאשם יש דוכן, כלשונו באסטה למכירת נעליים באזור.

ג.הנאשם נהג לשאול ממנו את הסולם לעיתים קרובות (להלן: "הסולם").