מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אלי
|
ת"פ בית משפט השלום בית שמש |
1258-07
25.3.2012 |
|
בפני : ירון מינטקביץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: הרצל אלי ע"י עו"ד שאול עזרא |
: מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) |
| החלטה | |
החלטה
בפני בקשה שכותרתה "בקשה למתן גזר דין על ידי כב' סגנית הנשיאה השופטת מאק – קלמנוביץ". מעיון בבקשה עולה, כי המבקש, הנאשם בתיק שבפני, מבקש כי אעביר התיק למתן גזר הדין לכב' הש' מאק קלמנוביץ, שכן היא דנה בתיק בטרם מוניתי לשיפוט והיא אשר כתבה את הכרעת הדין ושמעה טעונים לעונש.
הבקשה נסמכת על סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כי:
"כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבות, כולן או מקצתן."
דין הבקשה להדחות.
ראשית – ענין הסמכות: התיק הוגש לבית משפט השלום בבית שמש והתנהל בבית משפט השלום בבית שמש, בתחילה בפני כב' הש' שטיין ולאחר מכן בפני כב' הש' מאק קלמנוביץ. לאחר שמוניתי לכהן בבית משפט השלום בבית שמש, קודמה כב' הש' מאק קלמנוביץ לכהן בבית משפט השלום בירושלים כסגנית הנשיאה. משכך, העברת התיק אליה מחייבת את העברתו מבית משפט השלום בבית שמש, לבית משפט השלום בירושלים.
על פי סע' 49(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, הסמכות להעביר תיק מבתי משפט שלום שונים באותו מחוז שיפוט, מסורה לנשיא בית משפט השלום. משכך, היה על המבקש להגיש את הבקשה לנשיאת בית המשפט השלום בירושלים ולא למותב הדן בתיק.
מעבר לכך, הסמכות להעברת תיק בין בתי משפט לאחר תחילת הדיון, קיימת רק אם הוחלט על פסלות שופט - מיותר לציין כי לא התבקשתי, וממילא לא החלטתי, לפסול עצמי מלשבת בדין.
אף לגופו של ענין, דין הבקשה להדחות: משפסקה כב' הש' מאק קלמנוביץ לכהן בבית משפט השלום בבית שמש, ברור כי נבצר ממנה לסיים את המשפט ואין מנוס מהעברת התיק למותב אחר. הנבצרות אינה מוגבלת רק לארועים כמו מחלה או מוות של שופט ואף ארועים משמחים כמו מעבר לבית משפט אחר, קידום לתפקיד אחר או ערכאה גבוהה יותר עשויים להוביל לנבצרות.
אוסיף על כך, כי הרציונל מאחורי סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי מתייחס לשלב שבין תחילת שמיעת הראיות ומתן הכרעת הדין, שם יש חשיבות להתרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מן העדים. אציין, במלוא הענווה, כי בתיק דוגמת התיק שלפני, אשר עוסק בהסעת שוהים בלתי חוקיים, אין יתרון של ממש לשופט אשר שמע את העדויות לשופט אשר בא בנעליו לענין גזירת הדין.
בשולי הדברים (ואולי לא כל כך בשוליהם) אציין, כי הנאשם וב"כ ידעו כבר מיום 11.1.2012, כי התיק ישמע בפני ואני אתן בו את גזר הדין. יש להניח כי כי לוּ רציפות שמיעת ההליכים היתה עומדת בראש מעיני ההגנה, הבקשה היתה מוגשת כבר אז. הגשת הבקשה יום עבודה אחד בלבד לפני מועד מתן גזר הדין, מרמזת כי הסיבה לבקשה שונה מנימוקיה. ר' בהקשר זה הערתו של ב"כ הנאשם בסוף ע' 44 לפרוטוקול ישיבת יום 19.3.2012.
אשר על כן הבקשה נדחית. גזר הדין ינתן על ידי במועד אשר נקבע, 27.3.2012.
להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ב, 25 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|