מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אבו חומוס ואח'

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אריה ברנד

נאשם 1 ובא כוחו ד"ר מזאל

נאשם 2 ובא כוחו עו"ד גי'ת יאסין

גזר דין

הנאשמים שלפני חברו לאדם שלישי ובצוותא ביצעו עבירות גניבה, נסיון לגניבת רכב והחזקת כלי פריצה.

בתמצית שבתמצית אציין (מה שמובא בהרחבה רבה בהכרעת הדין) כי הנאשמים הגיעו לחניון שלפני מרכול, כשנאשם 1 נוהג ברכב, נאשם 2 יושב במושב האחורי והשלישי במושב שליד הנהג. אותו בחור שלישי נכנס לתוך המרכול גנב צרור מפתחות, נטל ממנו מפתח אחד ובאמצעותו ניסה לגנוב רכב מסוג רנו. המזימה לא צלחה כי בעלי רכב הרנו וחבריו הפתיעו את הפורץ וזה הצליח להמלט מבלי להלכד.

בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה את חומרתה של שרשרת העבירות בהן הורשעו הנאשמים. המאשימה ציינה כי לנאשם 1 אין עבר פלילי והגישה העתק ממרשם העבירות שהורשע בהן נאשם 2 ע"פ חוק העונשין וע"פ פק' התעבורה. המאשימה גם עתרה לחילוט הרכב בו נעשה שימוש על ידי הנאשמים במהלך הארוע.

ב"כ נאשם 2 ציין כי נאשם זה היה בן 32, נשא אשה ולא ביצע עוד עבירה מאז מועד ביצוע העבירות הנדונות, שכן הוא מעונין בקיום אורח חיים נורמטיבי. לפיכך, בקש כי העונש שיוטל עליו יתחשב במשפחתו הצעירה ויסתפק בעונש מותנה.

ב"כ נאשם 1 הדגיש כי העברין העיקרי בארועים המתוארים מתהלך חפשי, באשר לא נתפס וכי נוכח עברו הנקי של נאשם 1 יש להמנע מלהטיל עליו עונש של מאסר בפועל. לדבריו, נאשם 1 הפיק את הלקח מחקירתו ומן המשפט נגדו ובוש במעשיו. לדבריו הנאשם הקים משפחה אך לאחרונה ולכן בקש כי יוטל על הנאשם עונש מאסר מותנה שירתיעו מביצוע עבירה בעתיד.

המעשים שבוצעו על ידי הנאשמים חמורים ומעידים על התארגנות מראש, של חבורת מבצעים, המצוידים ברכב שבו הם מגיעים לזירת הביצוע, כשברשותם כלי פריצה ושילוב של גניבת מפתחות עם נסיון לגנוב רכב. יש להניח שאילו נמצא בידיהם מפתח הרכב אותו ניסו לגנוב, היה סיפק בידם לעשות כן ולצאת מזירת הארוע.

כשלונו של חברם של הנאשמים נבע מכך שלא הגיע בפועל אל מפתח הרנו וגם מכך שהופתע על ידי בעלי הרכב.

בנסיבות שנוצרו היתה גם עלולה להתפתח אלימות כלפי הבעלים של רכב הרנו, שלפי דבריו ודברי העד מר אדלסברג – פורץ הרכב שהופתע על ידם הסתובב אליהם כשבידו חפץ שנראה כמברג. במצב דברים כזה יש פוטנציאל לאלימות ולפגיעה בגופו של אדם, כהמשך לנסיון להמלט.

הנאשמים כפרו במיוחס להם והורשעו לאחר שמיעת ראיות.

נאשם 1 הביע צער על מעשיו.

נאשם 2 לא התיחס כלל להרשעתו ולא נשא דברים לעונש.

לנאשם 1 אין הרשעות קודמות.

נאשם 2 הורשע בעבר בעבירות שונות ובתאריך 4.6.08 נדון למאסר לתקופה של שנתיים על שורת עבירות לרבות שתי גניבות כלי רכב, העבירות הנדונות לפני בוצעו בתאריך 13.2.07.

לנאשם 2 גם הרשעות בשורה של עשרות עבירות תעבורה.

בהתחשב בעובדה שנאשם 2 ריצה מאסר של שנתיים בעקבות הרשעתו האחרונה, ובהתחשב בעברו הנקי של נאשם 1, ובכך שהעבריין העיקרי לא נלכד סברתי כי ניתן במקרה הנדון להמנע משליחת הנאשמים אל הכלא, חרף הנסיבות המחמירות שצויינו לעיל, על ידי עונש שיורכב ממאסר לריצוי בעבודות שרות ביחד עם קנס גבוה מאד שיהלום את חומרת העבירות ויפקיע את כדאיותן הכלכלית.