מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' קיס

גזר דין

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו במיוחס לו בכתב האישום בתיק זה בעבירות של נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף – עבירה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה; שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל 1970.

כמו כן, הודה וצרף תיק נוסף (תת"ע (עכו) 5422-02-10) שם הואשם שחצה את הכביש כשאור אדום דלוק ברמזור שבכיוון חצייתו – הנאשם הורשע בעבירה לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961.

לפי כתב האישום בתיק העיקרי, בתאריך 9/11/06 נהג הנאשם ברכב מזדה במשרד הרישוי במפרץ חיפה ואת חרף קיומם של צווי הפסילה כדלקמן:

ביום 14/10/05 נפסל הנאשם מנהיגה למשך 4 חודשים ע"י בית משפט לתעבורה בעכו במסגרת תיק ת' 4221/06.

ביום 6/12/05 נפסל הנאשם מנהיגה למשך שנתיים ע"י בית משפט לתעבורה בנתניה במסגרת תיק ת' 7538/05.

ביום 27/2/06 נפסל הנאשם מנהיגה למשך 4 חודשים ע"י בית משפט לתעבורה בנתניה במסגרת ת' 3688/06

בנוסף, נהג הנאשם כשרישיון הנהיגה שלו פקע עוד ביום 8/9/04 וללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

הנאשם נשלח לשירות המבחן על מנת שיערך תסקיר לגביו ויבחנו נסיבותיו האישיות. שירות המבחן ערך בדיקות ואבחונים בעניינו של הנאשם והניח בפני בית המשפט תסקירים מפורטים אודותיו. תסקירי שירות המבחן מבוססים על סיכום ועדת האבחון שנערכה בעניינו של הנאשם בעמותת "אפשר", וכן על שיחות עם הנאשם ואשתו ומסמכים שונים שהציג בפני השירות. כמו כן, נערכו לנאשם בדיקות שתן לאיתור סמים. תוצאות הבדיקות העידו על ניקיון מסמים.

בתסקירו הראשון של שירות המבחן מיום 18/3/10 ציין שירות המבחן כי מדובר בנאשם שהינו עורך דין, בן 35, הבכור במשפחת המוצא המונה חמישה בנים ושתי בנות, אשר הסתבך בשורה של עבירות תעבורתיות, בגין חלק מהן ריצה עונש מאסר ממושך (פירוט בהמשך), וכן הסתבך בתיקים פליליים בגין עבירות סמים בשנת 2005, תקיפת שוטרים והתחזות לאחר בשנת 2007. בשנת 2006 נישא למנאל אשר תיארה את בעלה כאדם נורמטיבי. השירות התרשם מאשת הנאשם כי הלה מתקשה לקבל את הצד העברייני שבו. באשר להסתבכותו הנוכחית ציין השירות כי הנאשם הביע בפניו חרטה על מעשיו והגדיר את התנהגותו כהשפעה של השטן אשר הנחה אותו לנהוג כך. השירות הגיע למסקנה כי התייחסות זו של הנאשם מלמדת על העדר תובנה לקבלת אחריות על מעשיו ופוגעת ביכולתו לבחון את מעשיו ולקן את דרכיו. על רקע זה סבר השירות כי היה נוטה להמנע מהמלצה בעניינו של הנאשם, אולם, עם זאת, ביכר השירות להפנות את הנאשם לאבחון בעמותת "אפשר" וביחידה לנפגעי סמים והמליץ על דחיית הדיון בעניינו של הנאשם להשלמת האבחון.

מתסקיר המשלים של שירות המבחן מיום 30/6/10 עולה כי הנאשם השלים את האבחון בעמותת אפשר אשר הגישה דו"ח מפורט בעניינו. כן נערכו עם הנאשם ואשתו מס' שיחות על מנת להשלים את התסקיר. שירות המבחן סקר וניתח את נסיבותיו האישיות של הנאשם וציין כי בשל יחסים מורכבים של הנאשם עם אביו שהתאפיינו באלימות פיזית ומילולית מצידו של האב כלפיו, פיתח הנאשם תסכולים וחרדות ובטחונו העצמי נפגע. עם זאת, הנאשם עשה חיל בלימודיו והיה תלמיד מצטיין בלימודיו התיכוניים. בהמשך פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת חיפה וכשסיים את הלימודים ב- 2005, עבד עורך דין שכיר ולאחר מכן כעצמאי ביישוב בו הוא מתגורר.

בדו"ח שהוגש לועדת האבחון בעמותת "אפשר" נטען כי הנאשם שידר תחילה חשדנות רבה וחוסר אמון, ולא הביע כל תובנה באשר להימצאותו בהליך זה חרף כל הסברי הגורמים הסוציאליים שם. לאחר מכן הביע רצון לשיתוף פעולה, אך הקפיד במידע בו שיתף את גורמי הטיפול. גורמי הטיפול ציינו כי היו נושאים שהנאשם סירב לפרט אודותיהם. ההתרשמות היתה כי מדובר באדם המכיל בתוכו כעס רב, דבר הנובע מהחינוך הנוקשה שקיבל, מאישיותו החלשה של הנאשם ומהתמכרותו לטיפה המרה.

האבחון של עמותת "אפשר" לימד כי התמכרותו של הנאשם לטיפה המרה החל בגיל צעיר מאוד. בגיל 15 החל שותה אלכוהול בסתר עם חברים, וכך במשך שנים שתה לשוכרה עד כי פיתח תלות פיזית ונפשית והתמכר לטיפה המרה. התמכרות זו הובילה את הנאשם להסתבכות לאורך השנים בפלילים.

מהתסקיר עולה כי הנאשם הצהיר בפני נציגי עמותת "אפשר" כי בעקבות מאסרו הפסיק את שתיית האלכוהול לחלוטין ובעקבות תלונות מצידו על ייאוש וירידה במוטיבציה הופנה לטיפול ואבחנה במרפאה לבריאות הנפש בכרמיאל.

מסקנתה של עמותת "אפשר" בדו"ח שהגישה לשירות המבחן הייתה, כי יש לשלב את הנאשם בתוכנית טיפול קבוצתית. לאור זאת, המליץ שירות המבחן אף הוא לקבל המלצות העמותה, חרף חומרתן הרבה של העבירות, בכדי להקנות לנאשם כלים להתמודד מציאות החיים. כן המליץ השירות להעמיד את הנאשם בפיקוח השירות למשך שנתיים ולהטיל עליו עונש חינוכי בדמות של שירות לתועלת הציבור בהיקף של 160 שעות.

ב"כ המאשימה ביקש לדחות את המלצות שירות המבחן. הוא הדגיש את חומרתן של העבירות אותן ביצע הנאשם, את עברו המכביד ואת עונשי המאסר המותנים שלא הרתיעו את הנאשם מלשוב פעם אחר פעם לסכן את הציבור במעשיו.

מאידך, עתר הסניגור להקל עם מרשו וטען כל אשר ניתן היה לטעון לזכות מרשו. לגישתו, יש לאמץ את המלצות שיות המבחן הן בשל נסיבות חייו של הנאשם, והן בשל העובדה כי מדובר בעבירה שבוצעה לפני זמן רב, ולאחר גזרי הדין שניתנו על הנאשם (יפורט בהמשך) הנאשם לא ביצע כל עבירה. הסניגור ביקש שלא לשקול את עברו המכביד של הנאשם לחובתו בטענה כי עבר זה עמד לנגד עיני השופטים בתיקים אחרים בהם נשלח הנאשם למאסר בפועל, והנאשם "נשלח למאסר על העבר הזה" (עמ' 16 ש 6), כלשון הסניגור המלומד. עוד נטען כי בגזר הדין האחרון שניתן על הנאשם בתיק ת"ד 30636/06 בבית משפט זה בפני כב' השופט סלאמה, צירף הנאשם את כל התיקים עליהם ידע, ואילו ידע על קיומו של התיק האמור, היה מצרפו עוד קודם לכן בתיק אחר בו נשפט בביהמ"ש לתעבורה בת"א (פ"ל 852/07), שם הוטל עליו עונש מאסר בפועל, "היה מקבל את אותו עונש שהוטל עליו" (עמ' 16 ש 9-10). אי צירוף זה הוביל, לשיטת הסניגור לכך שהנאשם קיבל עונש מאסר ממושך, נוסף, בת"ד 30636/06. עם זאת, חרף התרעומת שהביע הסניגור על העונשים שקיבל הנאשם, הצהיר כי הנאשם לא ערער על גזרי הדין. הסניגור טען כי לו צורף תיק זה בפני כב' השופט סלאמה שדן את הנאשם לעונש מאסר "...היה מקבל הנאשם את אותו עונש" (עמ' 16 ש 21).

כמו כן, פירט הסניגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת התמכרותו של זה האחרון לטיפה המרה, עובדה אשר הובילה אותו להסתבכויותיו החוזרות והנשנות. הסניגור הפנה לעובדה כי רישיון עריכת הדין של הנאשם נשלל לתקופה משמעותית של 18 חודשים ע"י ביה"ד המשמעתי של עורכי הדין עקב הסתבכויותיו ועתה הוא עושה מאמץ להשתקם ולהקים את הפרקטיקה מחדש. כמו כן, ציין כי מדובר במי שנישא סמוך לאחר שהחל להסתבך בעבירות ולאחר תקופה ארוכה של טיפולי פוריות לאשתו היא נמצאת כיום בהריון מתקדם והנאשם עתיד להיות אב בקרוב ולכן יש לאפשר לו להשתקם.

הנאשם בדברו לבית המשפט, ביקש להביע חרטה על מעשיו, טען שהיה מכור לאלכוהול ועבר הליך של גמילה לפני למעלה מ- 4 שנים. לדבריו, את הגמילה עבר בבית סוהר "חרמון", לאחר מכן תיקן עצמו וטען כי עבר תהליך גמילה עצמאי, ובלשונו: "את הגמילה עברתי במסגרת בית סוהר "חרמון", עברתי תהליך טיפול עצמי, ז"א נגמלתי לבד" (עמ' 17 ש 15-16). טען כי שיתף פעולה עם עמותת "אפשר" ונתן שתן ע"מ להוכיח כי הוא נקי משימוש באלכוהול וסמים. אף הנאשם טען כי בתי המשפט שדנו אותו על העבירות שביצע "לקחו בחשבון תיק זה" (עמ' 17 ש 21). הנאשם סיים דבריו בהבעת חרטה אך טען: "למרות ששילמתי את המחיר אני שוב מתנצל..." (עמ' 7 ש 26).

מעיון מעמיק בתיק, ובכל החומר שהוגש לעיוני אין ספק כי מדובר באחד המקרים ביותר חמורים של נהיגה בזמן פסילה, על רקע דפוס התנהגות עברייני פורץ גבולות, כאשר על גבו של הנאשם קופת שרצים בדמותן של הרשעות רבות מאותו סוג ואף עבירות שכרות ונהיגה תחת השפעת סמים. אסקור בקצרה את תולדותיו כדי שתהיה בפנינו תמונה ברורה אודות הנאשם שבפני.