מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' קטן

בפני

סגן נשיא כב' השופט אינאס סלאמה

הכרעת דין

האישום:

1.כנגד הנאשמת דלעיל, הוגש כתב אישום המייחס לה את העבירות שלהלן:

(1)נהיגה רשלנית - עבירה על סעיפים 62(2) +38(2) +(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

(2)התנהגות הגורמת נזק וחבלה של ממש - עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן:תקנות התעבורה) וסע' 38 (3) לפקודת התעבורה.

(3)נסיעה לאחור בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 45(1) לתקנות התעבורה.

2.על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 17.3.07 , סמוך לשעה 20:56 , נהגה הנאשמת ברכב פרטי ברח' בן צבי, מול בית מס' 53, בעת שיצאה מחנייה בנסיעה לאחור. אותה עת מאחורי ומשמאל רכב הנאשמת, נסע קטנוע נהוג בידי יורי קרובוב, אשר נסע ישר בכיוון נסיעתו. הנאשמת, שהחלה בנסיעה לאחור, עשתה זאת מבלי לוודא שהדרך פנויה, הבחינה באיחור בקטנוע, חסמה את דרכו וכלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל בגופו נהג הקטנוע חבלות של ממש, כמו כן נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

3.הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום, למעט בנהיגה, והתיק נקבע לשמיעה בפני כב' השופטת מגי כהן אשר הספיקה לשמוע עד תביעה אחד, בטרם עברה לכהן בבית המשפט

במחוז המרכז. משכך, קבעתי את התיק להמשך שמיעה בפניי ובהסכמת הצדדים שמעתי את יתר העדים.

 פרשת התביעה:

4.מטעם התביעה העידו נהג הקטנוע, שוטר שהגיע למקום ורשם דו"ח פעולה ובוחן התנועה דודי כהן (להלן: הבוחן). כמו כן, הוגשו מסמכים שונים.

העד הראשון היה השוטר אורן גולדשטיין, אשר הגיע למקום ותיעד את אשר ראה בזירת התאונה. הוא ציין, בין היתר, כי הכביש במקום יבש, התאורה תקינה ומזג האוויר נאה.

5.עד התביעה השני היה הבוחן שהגיש, בין היתר, סקיצה, תרשים, דו"ח בוחן ולוח תצלומים.

הבוחן אישר כי אין ביכולתו לקבוע אם רכב הנאשמת היה בתנועה קדימה או אחורה בזמן האימפקט, אך בחקירתו החוזרת הטעים, כי האופן בו היה הגלגל הקדמי של הרכב מתיישב יותר עם נסיעה לאחור. הוא ציין, כי עפ"י העדויות קבע שרכב הנאשמת נסע לאחור שכן הוא יצא בנסיעה אחורנית, וחסם את דרכו של הקטנוע.

6.עד התביעה השלישי היה נהג הקטנוע מר יורי קורוב (להלן: יורי או הנהג) שהעיד, כי המהירות המקסימלית של הקטנוע בו נסע הינה 60 קמ"ש וכי רכב הנאשמת יצא בפתאומיות לכביש. משכך, לא יכול היה לבלום או למנוע את התאונה. הוא הכחיש כי תשומת לבו עובר לתאונה הופנתה לדבר אחר והדגיש: "אני לא התעסקתי עם שום דבר אחר רק בנהיגה. לא היתה לי אוזניה ולא דיברתי בפלאפון. גם לא היתה קיימת אצלי אוזניה".

פרשת ההגנה: