מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' טראביה

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם.

1.על פי עובדות כתב האישום בתאריך 14.01.2007 הוזמן הנאשם לטעון טענותיו בפני רשות הרישוי לאחר שנפסל מלנהוג "עקב צבירת נקודות", כפי שניסחה התביעה בכתב האישום. הכוונה היא פסילה בהתאם לתקנה 549 (ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (תק"ת).

לאחר שהשמיע טענותיו, נקבע כי הפסילה תחל ביום 10.06.2007.

בתאריך 01.02.2007 הופיע הנאשם במשרד הרישוי והפקיד רישיונו. לאחר שהפקיד רישיונו יצא ממשרד הרישוי, נכנס למונית ונהג בה לדרכו, ואז נעצר ע"י המשטרה.

התביעה מייחסת לנאשם עבירות של:

נהיגה בזמן פסילה – עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961 (פק"ת).

נהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 (א) + (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970.

2.הנאשם הודה בכל עובדות כתב האישום.

3. סעיף 4 לעובדות כתב האישום מנוסח כך:

"הנאשם הופיע ביום 1/2/07 במשרד הרישוי חיפה, הפקיד רישיונו וכשיצא לדרכו נתפס ע"י שוטרי ימ"ר את"ן נוהג כאמור".

לאחרונה פשה נוהג אצל חלק מהסנגורים המייצגים נאשמים במשפטי תעבורה והוא ל"הפקיד" רישיון הנהיגה עוד לפני הכרעת הדין.

הנוהג הזה יוצר מצב בלתי ברור, והוא האם נאשם ש"הפקיד" רישיונו לפני מתן הכרעת הדין "פסול" מלנהוג, או שהוא אינו פסול מלנהוג.

הדבר עשוי לאפשר לנאשם להנות משני עולמות:

אם ינהג וייעצר יוכל לטעון כי איננו פסול מלנהוג, ולכל היותר אפשר לייחס לו עבירה של אי נשיאת מסמכים, עבירה על תקנה 9 (א) לתק"ת.

מאידך, כאשר יורשע ויפסל מלנהוג יבקש לחשב הפסילה מיום שהפקיד הרישיון.

יתכן וזו הייתה גם כוונתו של הנאשם במקרה זה, בשינוי קל שאין מדובר בהכרעת דין, אלא בהחלטה מנהלית של רשות הרישוי, אלא שלרוע מזלו נעצר מיד כשיצא ממשרד הרישוי.

יחד עם זאת, אין בכוונה זו, גם אם הייתה כזו בידי הנאשם, כדי להרשיע אותו בעבירה שלא ביצע.

מועד תחילת ריצוי הפסילה נקבע לתאריך 10.06.07, ואין בהפקדת הרישיון לפני המועד הנקבע לתחילת ריצוי הפסילה כדי להקדים את מועד תחילת ריצוי הפסילה, אלא אם כן קדמה להפקדה זו החלטה על הקדמת מועד תחילת ריצוי הפסילה, עובדה, שגם אם התקיימה, לא צוינה בכתב האישום.

לאור כל האמור לעיל החלטתי לזכות הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.