מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' גיריס

בפני

סגן נשיא אינאס סלאמה 18 בספטמבר 2011

הכרעת דין

1.       נגד הנאשם, מר מרון ג'ריס (להלן: "הנאשם"), הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות, כאשר על פי הנטען נמצאו בגופו 365 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

2.לאחר שהנאשם כפר בעובדות כתב האישום נשמעו הראיות תחילה בפני כב' השופטת מגי כהן, ששמעה את כל פרשת התביעה, ונוכח שינויים בסדרי עבודתה ובהסכמת הצדדים, נשמעה פרשת ההגנה בפניי.

3.מטעם התביעה העידו בתיק זה שלושה עדים: רס"מ ניר סורסקין שערך את דו"ח התנועה, רס"מ סמי טל שערך את טופס בדיקת הכיול, דו"ח הפעלת ינשוף, זכ"ד לבדיקת שכרות ומי שערך לנאשם את הבדיקה עצמה וכן רס"מ ניקולס אליאס שערך דו"ח פעולה ודו"ח בדיקת מאפיינים.

4.לאחר שנתתי את דעתי לעדויותיהם של עדי התביעה, כפי שאלה עולות מפרוטוקול הדיון, ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידם ובשים לב להתרשמותי מעדותו של הנאשם שהעיד בפניי כעד הגנה יחיד, ראיתי לקבוע שעובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי התביעה הרימה את הנטל המוטל על שכמה בתיק זה.

5.אין מחלוקת כי תוצאה של 365 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אחד של אויר נשוף, יש בה כדי לספק הוכחה מעל לכל ספק סביר כי הנהג הינו שיכור כהגדרתו בסעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה, שהרי כמות זו עולה על מידת האלכוהול המקסימלית המותרת בהתאם לתקנות התעבורה, זאת ובלבד שהבדיקה בוצעה כדין ותוך מילוי הדרישות המקדמיות לבדיקה.

6.בשים לב למסמכים שנפרשו בפניי ונוכח עדותם של שלושת השוטרים, יש לקבוע, כי בדיקת השכרות בתיק זה בוצעה כדין, ע"י מפעיל מוסמך ומיומן ותוך מילוי הדרישות המקדמיות כולן, לרבות החלפת פיה כנדרש, המתנה לפרק הזמן הדרוש של 15 דקות מבלי שלנאשם היתה גישה לאוכל, שתייה או עישון וכאשר המכשיר עצמו היה מכויל ותקין לביצוע הבדיקה.

7.מהמסמכים שנערכו ע"י השוטר סמי טל עולה, כי הנ"ל ביצע את בדיקת הנשיפה תוך שוידא כי הנאשם לא שתה ולא אכל ואף לא עישן כנדרש. עוד עולה כי נעשה שימוש בפיית נשיפה חדשה עבור כל נשיפה וכי מכשיר הינשוף היה מכויל כדין, כפי שעולה מבדיקת הכיול – ת/2.

השוטר ניקולס אליאס מציין במסמכים שערך כי הריח ריח של אלכוהול מפיו של הנאשם, שאף הודה בשתיית וודקה, כי שמר על קשר עין עם הנהג במשך 15 דקות ווידא כי הנ"ל לא יאכל ולא ישתה.

גם עורך הדו"ח מציין מפי הנאשם כי הוא שתה שתי כוסות וודקה.

8.ראיות אלה יש בהן כדי להוכיח את המיוחס לנאשם מעל לכל ספק סביר, ואין בחקירתם הנגדית של העדים, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, כדי לפגוע באמינותם של מסמכים אלה ובמשקל העדות של כל אחד מהם.

9.גם בעדותו בפניי לא עלה בידי הנאשם לסתור או לפגוע בעדותם של עדי התביעה. במהלך עדותו ניסה הנאשם בכל דרך להרחיק את עצמו מהמיוחס לו, גם ע"י הכחשת הדברים שנרשמו מפיו והעלאת הטענה כי עישן בעת שהמתין למפעיל הינשוף וכי השוטרים לא המתינו את הזמן הנדרש.

נוכח התרשמותי מעדותו של הנאשם אין בידי לקבל את עדותו וראיתי לדחותה, תוך שאני מעדיף על פניה את עדויותיהם של שלושת השוטרים. יצוין, שהנאשם אישר כי הוא חתום על הדו"ח, אולם טען כי הוא לא שם לב על מה מחתימים אותו.

10.העולה מכל האמור ולאחר שקילת מכלול הראיות שהובאו בתיק זה והתרשמותי מהנאשם, ומשלא הצליח הנאשם לטעת ספק באמינות הבדיקה ובמילוי התנאים המקדמיים, אני קובע כי הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם נהג בהיותו שיכור ועל כן החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום.

11.המזכירות תשלח לצדדים עותק הכרעת הדין ותזמנם לטיעונים לעונש ולמתן גזר דין ליום 1.11.11 בשעה 09:30.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"א , 18 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.