מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' ברזילי אוראל

הכרעת דין

1.כתב האישום

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכב במקום ציבורי בהיותו שיכור. בבדיקת נשיפה נמצאו 425 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. התביעה מבקשת להרשיע הנאשם בעבירה על סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961 (פק"ת).

2.תמצית הראיות הרלוונטיות

עד תביעה 1 רס"מ סמי טל (רס"מ טל) אשר רשם דו"ח התנועה (ת/1) אישר נכונות תוכנו בעדותו. מת/1 ועדות רס"מ טל עולה כי בתאריך 21.09.07 בשעה 06:20 הורה רס"מ טל לנאשם לעצור את רכב פרטי (הרכב) בו נהג. עובר לעצירת הרכב נסע רס"מ טל יחד עם שוטר נוסף בשם אבי אחרי הרכב לכיוון צומת יגור. כאשר הנאשם פנה ימינה לכיוון צומת יגור עלה הנאשם עם הגלגל הימני הקדמי של הרכב על המדרכה. השוטרים נגשו לנאשם, ורס"מ טל הריח מפיו של הנאשם ריח של אלכוהול. השוטר אבי ערך לנאשם בדיקת מאפיניים. רס"מ טל שמר על קשר עין עם הנאשם, נכח כי לא שתה, לא אכל ולא הקיא באותו זמן, והשוטר אבי ביצע לנאשם בדיקת נשיפה שתוצאותיה הראו 425 מיקרוגרם.

במקום המיועד לרשום דברי הנאשם בכתב האישום רשם רס"מ טל מפי הנאשם שתיתי צ'סטר ושלוש גולדסטאר.

עד תביעה 2 רס"מ אבי בנטל (רס"מ אבי) העיד כי ערך בדיקת כיול למכשיר הנשיפה והציג את פלט בדיקת הכיול (ת/2).

ערך בדיקת מאפיניים לנאשם ואת תוצאות הבדיקה רשם על טופס בדיקת מאפיינים (ת/3).

ערך בדיקת נשיפה לנאשם והציג את שני הפלטים של בדיקת הנשיפה (ת/4).

ערך דו"ח על הפעלת מכשיר הנשיפה (ת/5).

ערך דו"ח זכרון דברים על בדיקת השכרות (ת/6).

עיכב את הנאשם וערך דו"ח עיכוב (ת/7).

ערך דו"ח פעולה על הארוע (ת/8).

הנאשם לא העיד ולא נשמעו עדים מטעם ההגנה.

3. דיון

עדי התביעה עשו עלי רושם אמין, החקירה הנגדית לא הצליחה לפגוע באמינותם. הנאשם לא העיד ולא הביא עדים מטעמו ולאור כך אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לכל ספק סביר.

מעדויות השוטרים והמוצגים שהוגשו עולה כי הנאשם נהג בתאריך 21.09.07 ברכב באזור צומת יגור. השוטרים הורו לו לעצור בשעה 06:20. נערכה לו בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות. מבדיקת המאפיינים עולה כי הנאשם מסר לשוטרים כי בשעה 24:30 לערך (הכוונה 00:30) שתה במועדון, שם הוא עובד, צ'סטר מסוג ג'מסון ושלוש בירות "גולדסטאר". לא צוין אם מדובר בבקבוקים או בספלים, ומה מידת הספלים. מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול חריף. לבש בגדי עבודה של בַּרמן רטובים ונודפים ריח של אלכוהול. רס"מ אבי התרשם, עקב כך, כי הופעתו של הנאשם מרושלת. במבחני הביצוע נכשל הנאשם במבחן של הבאת אצבע יד ימין לאף בעיניים עצומות. הצליח בשאר מבחני המאפיינים.

השוטרים חיכו 15 דקות בהם הקפידו שהנאשם לא שתה, לא אכל, ולא הקיא, וווידאו כי לא עישן גם פרק זמן של 5 דקות. לאחר מכן, בשעה 06:40, נערכה לנאשם בדיקת נשיפה, והתוצאות היו בנשיפה הראשונה 425 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, ובנשיפה השניה 435 מיקרוגרם.

באותו יום נערכה למכשיר הנשיפה בדיקת כיול. אחוז האלכוהול בבלון היה 343.3 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר. בבדיקה הראשונה, שנערכה בשעה 00:52 הראה המכשיר תוצאה של 346 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר, ובבדיקה השניה, שנערכה בשעה 00:54, הראה המכשיר תוצאה של 349 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר.

הסנגור מבקש לזכות הנאשם מכיוון שלטענתו התביעה לא הביאה תעודות המצביעות על תקינותו של המכשיר שבו נערכה בדיקת הנשיפה. הסנגור לא ביקש בשלב כל שהוא משלבי הדיון כי התביעה תביא הוכחות בדבר תקינותו של המכשיר על ידי הבאת הוכחה כי המכשיר עבר בדיקה תקופתית. ההנחה היא כי המכשירים בהם משתמשת הרשות הם מכשירים תקינים, ולכן התביעה אינה מביאה, כדבר שבשגרה, ראיות על כך כי מכשירי המדידה בהם היא משתמשת, הינם תקינים. נאשם המבקש מהתביעה להוכיח תקינותם של מכשירים, צריך לבקש, זמן סביר לפני הבאת ראיות התביעה, כי התביעה תביא ראיות לגבי תקינות המכשיר הספציפי בו השתמשה. במקרה שלנו הסנגור לא ביקש זאת, ולא יכול לבוא בטענות לתביעה כי לא הציגה לו "תעודת תקינות", ולעניין זה ראה ע"פ 5345/90 (בראונשטיין).