מ.י. לשכת תביעות חיפה-משטרת ישראל נ' אבני אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 10/09/07 בסמוך לשעה 07:40, נהג הנאשם ברכב מסוג מאזדה מ.ר. 51-817-51 (להלן: "הרכב") בחיפה, בדרך יד לבנים מכיוון נו"ש לכיוון העיר והגיע לצומת עם רח' פאר בכביש דו סיטרי, חד נתיבי מופרד ע"י אי תנועה בנוי, תקין ויבש, הראות באותה העת הייתה טובה, ושדה ראייה חופשי.

במקום מסומן מעבר חצייה להולכי רגל הנראה היטב לעין, ובצד ימין ביחס לכיוון נסיעת הנאשם, לפני מעבר החצייה, מוצב תמרור המורה על קיומו.

באותה העת, מימין לשמאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשם, חצתה את הכביש במעבר חצייה הולכת רגל סטרול ברוריה (להלן: "הולכת הרגל") אשר הספיקה לחצות 2.4 מטר מתוך 4 מטר מהמעבר עד שנפגעה.

על פי כתב האישום, הנאשם נהג את רכבו ברשלנות בכך שעל אף שהבחין בהולכת רגל לא האט מהירות נסיעתו במידה שתאפשר לו עצירה בטוחה, לא צפר להולכת רגל על מנת להזהירה, לא אפשר להולכת רגל להשלים את המעבר בבטחה, בלם באיחור ופגע בה עם חזית צד שמאל בדופן שמאל רכבו.

כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלה של ממש ובגופה אובחנו שבר בירך שמאל ופצע באזור אמה משמאל שנתפר.

הנאשם הואשם בעבירות של:

-נהיגה רשלנית – עבירה לפי סעיף 62 (2) + 38 (2)+ (3) לפקודת התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

- התנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף - עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") + 38 (3) לפקודת התעבורה.

- אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים החצייה בבטחה - עבירה לפי תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה + סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה .

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום למעט בפגיעה.

עיקר טענות הנאשם הינם כי הולכת הרגל לא עמדה על מעבר חצייה אלא בקצהו, היא ראתה אותו ממרחק גדול, גופה לא מופנה למעבר החצייה ולא התכוונה לחצות וחיכתה שהוא התקרב, הכביש היה במצב של מדרון.

פרשת התביעה:

מטעם התביעה העידו 3 עדים:

-רס"מ חורי רימון (להלן:ע.ת.1).

-רס"ר מטאנס ראשיד (להלן:ע.ת.2).

-הגב' םטרול ברוריה(להלן: (הולכת רגל או ע.ת.3).

ע.ת.1 הוא בוחן התאונה באת"ן חוף, העיד כי ערך את המסמכים הבאים:

הודעת נהג תחת אזהרה (ת/1).

דו"ח בוחן תנועה (ת/2).