מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' סווידאן

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד ליאת מנדל – גור

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד גיל פרידמן

הכרעת דין

1.בתאריך 8/1/2008, בסמוך לשעה 20.00, הובא הנאשם לתחנת משטרת נהריה (להלן: "תחנת המשטרה"), לצורך חקירה, לאחר שנעצר כחשוד במעורבות בהצתת רכב בכפר עראמשה. מעצרו התבצע בהתבסס על מידע מודיעיני, שהצביע עליו כמעורב בהצתת הרכב.

לפי הנטען בכתב האישום, לאחר שהנאשם הובא לתחנת המשטרה, הוא פנה לשוטר בשיר סביתי (להלן: "בשיר"), המתגורר בכפר ג'ת, שהיה אמור לחקור אותו בגין החשד להצתת הרכב ואמר לו "אתה בשיר השוטר שעוצר כל המשפחה שלנו. שאלוהים ישלם לך. אני לא מוכן להיחקר בפניך כי אתה איש רע ואתה נגד המשפחה שלי" ובהמשך אמר הנאשם לבשיר "אני אפגוש אותך בג'ת ותראה מה יקרה, אני עוד אתלונן עליך שאתה רוצה להרביץ לי ואתה רוצה להוציא אותי מהעבודה שלי כמורה. אני אדאג לפטר אותך, אני אתמוטט אצלך ואעשה את עצמי חולה ואחיה על חשבונך כל החיים". עוד נטען בכתב האישום כי לאחר סיום החקירה, כאשר ביקש בשיר מהנאשם לתת טביעות אצבע, צעק עליו הנאשם ואמר לו "אני עוד אראה לך, אתה תשלם ביוקר. אתה לא היית צריך לחקור אותי. הביאו אותך במיוחד מהבית בשביל לסבך אותי. אני אשלם המון כסף בשביל לסבך אותך. אני אראה לך מי אני. אני עוד אגיד שאיימת עליי שתרצח אותי ותחתוך לי את הידיים. אתה לא מכיר עם מי יש לך עסק. אני אדאג לסבך אותך כל החיים. אני אגיד שהשפלת אותי. תתביישו לכם משטרה שנכשלתם בתפקיד שלכם". לאחר מכן, כשבשיר ביקש ממנו להירגע, הוא אמר לו "אתה שוטר לא טוב, רע, גס לב ולא רחמן" ולמחרת, 9/1/2008, בסמוך לשעה 07.00, ביומן של תחנת המשטרה, בהיות הנאשם בדרכו לבימ"ש השלום בעכו לצורך הארכת מעצרו, כשהוא מלווה בסוהרים מיחידת "נחשון", הוא ראה את בשיר ואמר לו "ביג'י יומק" (שזה "יבוא יומך", בערבית).

בשל התנהגותו האמורה הוגש נגד הנאשם כתב האישום שבפניי, בו מיוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 192 ו- 288 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

בכתב האישום ישנו אישום נוסף, בו מיוחס לנאשם ביצוע עבירות לפי סעיפים 273 ו- 379 לחוק העונשין, זאת לאחר, שלפי הנטען בכתב האישום, ביום 9/1/2008, עת נכנס השוטר יוסף סאמר (להלן: "יוסף") לחדרו של השוטר אמל בדר (להלן: "אמל"), שהיה יחד עם הנאשם לצורך חקירתו, לאחר שהנאשם הוחזר לתחנת המשטרה מבימ"ש השלום בעכו, שם הוארך מעצרו, כאשר בדיון להארכת המעצר הופיע יוסף, כנציג המבקשת, קם הנאשם ממושבו ודחף את יוסף באמצעות שתי ידיו בחזהו, תוך שהוא אומר ליוסף "יא בן זונה הארכת לי מעצר. היית צריך לשחרר אותי". כתוצאה מהדחיפה נחבט יוסף במשקוף הדלת, קיבל מכה בראש ובגב ונזקק לטיפול רפואי.

2.בישיבת ההקראה הודה הנאשם בעובדות שפורטו בסעיף 1 לעובדות האישום הראשון ובסעיף 1 לעובדות האישום השני וכפר בכל שאר העובדות. בעקבות הכפירה הביאו הצדדים את עדיהם ואת שאר ראיותיהם.

מטעם המאשימה העידו יוסף, רס"מ עידן לוקץ (להלן: "עידן"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שימש כיומנאי בתחנת המשטרה, רס"מ רונן רוטמן (להלן: "רונן"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שימש כחוקר, בשיר, נאיף ביסאן (להלן: "נאיף"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת ביחידת "נחשון" של שב"ס, שוקרי אבו חמדה (להלן: "שוקרי"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת ביחידת "נחשון" של שב"ס, ויסאם קיזל (להלן: "ויסאם"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת במג"ב צפון, יחידת אלון, רפ"ק איאד פרג' (להלן: "איאד"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת בתחנת המשטרה בתפקיד ראש לשכת חקירות ומודיעין ורס"מ אמל בדר (להלן: "אמל"), שבמועד הרלבנטי לכתב האישום שירת בתחנת המשטרה כחוקר. כן הוגשה שורה של מסמכים, כמפורט להלן: הודעת הנאשם מיום 9/1/08, שעה 09.20 (מוצג ת/1), "בקשה להוצאת צו מעצר" שהוגשה לבימ"ש השלום עכו ביום 9/1/08 ובה בקשה להאריך את מעצרו של הנאשם (מוצג ת/2), פרוטוקול הדיון בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם, שהתקיים ביום 9/1/08 בפני כב' השופט מר וויליאם חאמד (מוצג ת/3), הודעתו של יוסף מיום 9/1/08 (מוצג ת/4), תעודת חדר מיון של ביה"ח בנהריה שניתנה ליוסף ב- 9/1/08 (מוצג ת/5), תעודה רפואית לנפגע בעבודה שניתנה ליוסף ב- 9/1/08 (מוצג ת/6), הודעת הנאשם מיום 9/1/08, שעה 16.45 (מוצג ת/7), מזכר שכתב בשיר ביום 8/1/08 (מוצג ת/8), הודעת הנאשם מיום 8/1/08, שעה 20.31 (מוצג ת/9), מזכר שכתב בשיר ביום 9/1/08 (מוצג ת/10), מזכר נוסף שכתב בשיר ביום 8/1/08 (מוצג ת/11), מזכר/זכ"ד שכתב בשיר ביום 9/1/08 (מוצג ת/12), דו"ח זכ"ד שכתב בשיר ביום 9/1/08 (ת/13), דו"ח מעצרו של הנאשם, שמולא על ידי רס"מ שמשון גולדשטיין (מוצג ת/14), דו"ח פעולה שכתב רס"מ שלום דהן ביום 8/1/08 (מוצג ת/15), הודעתו של שוקרי מיום 9/1/08 (מוצג ת/16), דו"ח פעולה שכתב ויסאם ביום 8/1/08 (מוצג ת/17), הודעתו של ויסאם מיום 9/1/08 (מוצג ת/18), דו"ח קצין ממונה שמולא על ידי איאד ביום 8/1/08 (מוצג ת/19), זכ"ד שכתב איאד ביום 8/1/08 (מוצג ת/20), מזכר שכתב איאד ביום 9/1/08 (מוצג ת/21), זכ"ד שכתב אמל ביום 9/1/08 (מוצג ת/22), הודעה עצמית של אמל, מיום 9/1/08 (מוצג ת/23), תעודה רפואית של הנאשם, מבי"ח מזרע, מיום 9/1/08 (מוצג ת/24) ותעודת חדר מיון של הנאשם, מביה"ח בנהריה, מיום 8/1/08 (מוצג ת/25).

מטעם ההגנה העיד רק הנאשם, שבחר להעיד לאחר שהוסברו לו זכויותיו לפי סעיף 161 לחסד"פ. כן הוגשו המסמכים הבאים: דו"ח מידע מודיעיני שהוצג לעיון ביהמ"ש במהלך הדיון בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם, שהתקיים ביום 9/1/08 (מוצג נ/1) ואישור מח"ש מיום 2/3/08 על קבלת מכתב ערר ששלח הנאשם (סומן בטעות כמוצג נ/1, אולם צ"ל מוצג נ/2. הטעות תוקנה על גבי המוצג).

3.מהעדויות ושאר הראיות שהובאו בפניי עולה כי ביום 8/1/08, בסמוך לשעה 18:40, נעצר הנאשם על ידי השוטרים שלום דהן, אלקס זוהר ושמעון גולדשטיין, כחשוד במעורבות בהצתת רכבו של מר עבדאלטיף סוידאן ביום 5/1/08, בכפר עראמשה. מעצרו התבצע בעקבות קבלת מידע מודיעיני (מוצג נ/1) שהצביע על הנאשם כמי שהצית את הרכב. לאחר שנעצר הובא הנאשם לתחנת המשטרה לצורך חקירתו. באותה עת היה בשיר חוקר תורן בתחנת המשטרה ולכן הוא זה שהיה אמור לחקור את הנאשם. ואמנם בשיר גבה ממנו הודעה, ביום 8/1/08, שעה 20:31, כחשוד בהצתת הרכב (מוצג ת/9). עובר לחקירתו על ידי בשיר, נפגשו בשיר והנאשם, שלווה ע"י השוטר ויסאם, בפרוזדור של תחנת המשטרה והתפתחו ביניהם חילופי דברים, שלגבי תוכנם ישנה מחלוקת בין הצדדים. לאחר סיום גביית ההודעה מהנאשם ביקש ממנו בשיר לתת טביעות אצבע והנאשם סירב. בעקבות בקשה זו, שוב התפתחו חילופי דברים בין הצדדים, שבאשר לתוכנם ישנה מחלוקת בין הצדדים. למחרת, 9/1/08, בסמוך לשעה 07:00, הגיעו נאיף ושוקרי, אנשי יחידת נחשון של שב"ס, לתחנת המשטרה כדי לקחת את הנאשם לבימ"ש השלום בעכו, לצורך הארכת מעצרו. בהיות הנאשם על יד יומן התחנה הגיע למקום בשיר ושוב התפתחו ביניהם חילופי דברים, שבאשר לתוכנם קיימת מחלוקת בין הצדדים. בהמשך נלקח הנאשם לבימ"ש השלום בעכו, שם הוארך מעצרו על ידי ביהמ"ש עד יום 10/1/08 שעה 16:00. מי שהופיע מטעם המשטרה בבקשה להארכת המעצר היה השוטר יוסף. מאוחר יותר באותו יום, בסמוך לשעה 13:00, לאחר שהנאשם הוחזר לתחנת המשטרה, בהיות הנאשם בחדרו של אמל לצורך המשך חקירתו, נכנס לחדר השוטר יוסף, כדי למסור לאמל את תיק החקירה הנוגע לנאשם. על אשר אירע לאחר כניסתו של יוסף לחדרו של אמל חלוקות הגרסאות.

4.כאמור, קיימות מחלוקות עובדתיות בין הצדדים באשר לתוכן הדברים שנאמרו על ידי הנאשם לבשיר ביום 8/1/08 בערב וביום 9/1/08 בסמוך לשעה 07:00 ובאשר למה שאירע בין הנאשם לבין השוטר יוסף בחדרו של השוטר אמל.

לאחר שעיינתי עיין היטב בעדויות ובשאר הראיות שהובא בפניי אני מחליט להעדיף את גירסאותיהם של בשיר ושל יוסף, באשר למה שנאמר לבשיר ובאשר למה שאירע בחדרו של אמל, על פני גירסתו של הנאשם.

גירסתו של בשיר באשר למה שנאמר לו ע"י הנאשם, הן ב - 8/1/08 והן ב - 9/1/08, נתמכת בעדויותיהם של איאד, ויסאם, עידן, נאיף ושוקרי. הן בשיר והן העדים הנ"ל השאירו עלי רושם אמין ואין לי סיבה לפקפק באמינותם ובאמיתות העדויות שמסרו.

גרסתו של יוסף באשר למה שאירע בחדרו של אמל נתמכת בעדותו של אמל. הן יוסף והן אמל השאירו עלי רושם אמין ואין לי סיבה לפקפק באמיתות העדויות שמסרו. ראוי לציין שגרסתו של יוסף נתמכת גם בתיעוד רפואי (מוצגים ת/5 ות/6).

ראוי לציין שלאף אחד מהמעורבים ו/או העדים אין הכרות קודמת עם הנאשם. לאיש מהם אין סיבה להעליל על הנאשם.

הנאשם, לעומת זאת, השאיר עלי רושם בלתי אמין.

זאת ועוד; לנאשם היתה, לכאורה, סיבה לכעוס על בשיר, להעליבו ולאיים עליו, שכן בשיר היה החוקר שטיפל בחקירת ניסיון לרצח שבוצע על ידי אדם מבני משפחתו של הנאשם, חקירה שבמסגרתה נעצרו כמה מבני משפחתו של הנאשם. היתה לו גם סיבה לכעוס על יוסף שהופיע בביהמ"ש וביקש להאריך את מעצרו. כעסו זה התפרץ ובא לידי ביטוי כשיוסף נכנס לחדרו של אמל.