מ.י. לשכת תביעות ג ליל-משטרת ישראל נ' ח'לאילה

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות לדירה בכוונה לבצע גניבה, עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובעבירה של גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל.

הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה.

בהתחשב באמור לעיל, בהתחשב בחלוף פרק זמן ניכר של ארבע שנים מאז ביצוע העבירות, ובהתחשב בעיקר בקיומו של קושי ראייתי ממשי בתיק החקירה, הנני מחליטה לאמץ את הסדר הטיעון אשר אינו נוגד את תקנת הציבור והינו עומד במתחם הסבירות, זאת מבלי להתעלם מחומרת העבירות כשלעצמן ומגיליון המרשם הפלילי של הנאשם – ת/1 – הכולל בחובו הרשעות בעבירות רכוש.

אשר על כן, אני דנה את הנאשם למאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים, זאת באופן שארבעה חודשים ירוצו במצטבר לעונש אותו מרצה הנאשם כעת וארבעה חודשים בחופף.

כמו כן, אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977, ויורשע בגינה.

בנוסף, אני דנה את הנאשם למאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך שלוש שנים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון, לפי חוק העונשין, התשל"ז – 1977, ויורשע בגינה.

באשר למוצג – שעונים, הריני להורות על השבתם למתלוננת, עדית קמרט, עדת התביעה מס' 4.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

רונית בש, שופטת

קלדנית: אלגרבלי נטלי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: