מ.י. לשכת התביעות - תחנת משטרת עכו נ' קדומי

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (להלן: "בית משפט קמא") אשר ניתן ביום 5.5.2010 על ידי כבוד השופט יעקב בכר בתיק 8557/06.

המשיב הורשע לאחר שמיעת ראיות על ידי בימ"ש קמא בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

המשיב הובא לדין בגין כך שביום 21.10.2006 בשעה 23:00, נמצא נוהג ברכבו כשהוא שיכור. בדיקת הינשוף הראתה כי נמצא בגופו ריכוז של אלכוהול בשיעור 910 מיקרוגרם אלכוהול לכל ליטר אויר נשוף.

בימ"ש קמא דן את המשיב לעונשים הבאים:

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, קנס כספי בסך 2,500 ₪ שישולם בעשרה תשלומים, פסילה מלנהוג או להחזיק רישיון נהיגה בפועל של 24 חודשים, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה על תנאי של 4 חודשים ולמשך שלוש שנים וחתימה על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪.

המערערת טוענת כי העונשים שהוטלו על המשיב קלים מאוד ופוגעים בשיקולי ההרתעה שמחייבים העברת מסר חד משמעי למי שחוטא בעבירות אלה, כך שעליו לדעת שדינו מאסר בפועל וידו של בית המשפט תכביד עליו. לדעת המערערת בית משפט קמא החטיא את מטרת הענישה ותכליתה כאשר הטיל עונש סלחני. המדובר בנהיגה בשכרות ברמה העולה פי ארבע על זו הקבועה בחוק. המערערת סבורה כי יש להטיל על המשיב עונש מאסר בפועל, זאת כדי להרתיעו וגם כדי להרתיע עבריינים פוטנציאלים אחרים. כמו כן נתבקש בית המשפט להטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל לתקופה ארוכה, יותר מזו שנקבעה על ידי בימ"ש קמא.

ב"כ המערערת הפנה לפסיקה של בתי המשפט וביקש לקבל את הערעור ולהטיל על המשיב עונש מאסר בפועל ועונש של פסילה ארוך מזה שנקבע על ידי בית משפט קמא.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק דינו של בית משפט קמא על כנו. הסנגור הפנה לפסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים בהרכב של שלושה ואשר המליץ לאנשי אכיפת החוק להעלות את הבסיס של רמת ריכוז האלכוהול לשם הגשת כתב אישום. עוד טען המשיב כי אין לו עבר פלילי מכביד. שירות המבחן הגיש תסקיר והמליץ להסתפק בתקופת פסילה קצרה ואף לאפשר לו לנהוג למקום עבודתו. המשיב עובד מוסך, מפרנס את משפחתו שמתגוררת בלבנון ושולח לה את הכספים כדי לתמוך בה. עוד טען הסנגור כי הטלת עונש מאסר בפועל יגרום לו נזק רב ויפגע בפרנסת משפחתו ואף הוא עלול להיות מפוטר מעבודתו.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק דינו של בימ"ש קמא, בתסקיר שירות המבחן, בעברו התעבורתי של המשיב, בפסיקה שהוגשה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערעור באופן חלקי.

המערער נמצא נוהג כשבדמו רמה גבוה מאוד של ריכוז אלכוהול. נהיגה בתנאים אלה, לא זו בלבד שהיא מסכנת את הנוהג אלא יוצרת סיכון רב ביותר כלפי המשתמשים בדרך.

תופעת הנהיגה בשכרות, הפסיקה מזה זמן רב להיות תופעה חריגה ויוצאת דופן. מרבית הדיונים המתנהלים בבית המשפט עוסקים בין היתר גם בעבירה זו של נהיגה בשכרות. המחוקק ראה בחומרה את התופעה ולכן קבע בצד העבירה עונש פסילה מינימאלי, של 24 חודשים. פניית בית המשפט העליון אל הצעירים והצעירות נאמרה כבר בקול רם וראוי שאביא את הדברים בשם אומרם, כב' השופט א' רובינשטיין אשר כתב:

"...... רק בימים אלה נזדמן לי (ע"פ 10898/08 פלוני נ' מדינת ישראל) להידרש לנושא השכרות כפח יקוש לעבירות שונות. באותו מקרה הודגש עניינם של המערערים שחטאו בשתיה, אך המתלוננת שתתה אף היא וכך גם בענייננו. הדבר איפשר במקרה דנא למערער לעבור את העבירה, כמו למערערים שם. עלינו להפנות קריאה לצעירות ולצעירים: היזהרו והישמרו. הנביא ישעיהו אומר (ה', י"א) "הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו, מאחרי בנשף, יין ידליקם", והתלמוד הבבלי (יומא ע"ו, ב') מתאר את היין כמביא יללה לעולם (אומר רש"י שם – על-ידי היין "רב הניאוף והפורענות באה לעולם"). אכן, נאמר גם "ויין ישמח לבב אנוש" (תהילים, ק"ד, ט"ו), ועל כך אמרו חכמים, "יין רובו קשה ומיעוטו יפה" (תנא דבי אליהו, ז'). אכן, על המתחילים בשתיה להפנים כי מה שראשיתו – מיעוטו – נראה יפה ומשמח, סופו קשה, לרבות פתחי עבירה, ותיק זה כאחרים יוכיח." - רע"פ 5066/09 ירון אוחיון נגד מדינת ישראל (ניתן 22.3.10).

חרף הקריאה הנ"ל התופעה הולכת ומתפשטת בכל חלקה טובה.

למשיב הרשעות קודמות אם כי אין לו הרשעה קודמת בגין נהיגה בשכרות. הוא נוהג מזה זמן רב ולחובתו נרשמו 5 עבירות שכוללות נהיגה במהירות מופרזת ועבירה נוספת שבה היה מעורב בתאונת דרכים. יתר העבירות הינן עבירות קלות יחסית.

המשיב שירת בצד"ל והגיע לארץ עם משפחתו בשנת 2000. כעבור זמן קצר אשתו חזרה ללבנון עם שתי הבנות והוא נשאר בארץ בגפו. המשיב עובד במוסך בהרצליה ומשמש כמכונאי רכב.

שירות המבחן הגיש תסקיר שבו התייחס לנסיבותיו האישיות של המשיב והציע להסתפק בעונש חינוכי המבהיר גבולות ובלבד שתקופת הפסילה בפועל תהיה קצרה ותסויג לנהיגת אופנוע על מנת שהמשיב יוכל להגיע לעבודתו לפרנסתו ופרנסת משפחתו.

בימ"ש קמא נתן את דעתו לעניין עונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק והחליט שלא לחרוג ממנו ולהטיל עונש נמוך יותר תוך שהוא מתייחס לתופעת הנהיגה בשכרות שהולכת ומתפשטת במידה רבה בכבישים.

הלכה עתיקת יומין היא שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בגזר דינה של הערכאה הדיונית, אולם היא תתתערב רק במקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם הערכאה הדיונית הטילה עונש החורג באופן קיצוני מהעונש המקובל במקרים דומים. לעניין זה נאמר כי :

"בערעור הנסב על העונש, על ערכאת הערעור לבחון אם העונש שהטילה הערכאה הדיונית חורג במידה משמעותית מן העונש שראוי היה להשית (ר' ע"פ 10281/07 קורנבליט נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 25.2.08) ופסק דינו של כב' השופט מלצר בע"פ 10218/08 חשנסקי נ' מדינת ישראל, סעיף 8 לפסה"ד, ניתן ביום 11.8.09, לא פורסם)." ראו גם ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (29.1.2009); ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (4.3.2009); ע"פ 7439/08 פלוני נ' מדינת ישראל (4.3.2009)." - ע"פ 8704/08 הייב נ' מדינת ישראל (2009), ע"פ 5236/05 עמאשה נ' מדינת ישראל (2009), ע"פ 10281/07 קורנבליט נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25.2.08) וע"פ 10218/08 חשנסקי נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 11.8.09).