מ.י. לשכה משפטית לאגף המכס ומע"מ נ' חברת ר.ב תבל שיווק ומסחר בע"מ ואח'

גזר דין

הרקע:

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "החוק" או "חוק מס ערך מוסף").

על פי עובדות כתב האישום בהן הודו הנאשמים, בין השנים 2006 – 2008 היה הנאשם המנהל הפעיל של הנאשמת.

בין השנים 2007 – 2008 ניכו הנאשמים מס תשומות בסך של 13,421,392 ₪, אשר המע"מ הכלול בו הינו 1,801,139 ₪. ניכוי המס כאמור בוצע על סמך חשבוניות מס על שם מספר חברות, אשר לא ביצעו ולא התחייבו לבצע עסקה עם הנאשמת, מבלי שיש בידי הנאשמים חשבוניות מס כדין, בכוונה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף בסך של 1,801,139 ₪ ובנסיבות מחמירות. בכך עברו הנאשמים עבירה לפי סעיפים 117(ב)(5) ו- 117 (ב2) לחוק.

כמו כן, בין השנים 2006 - 2008 הוציאה הנאשמת באמצעות הנאשם, לחברות שונות, חשבוניות מס בסך של 14,055,580 ₪, אשר המע"מ הכלול בהן הינו בסך 1,886,247 ₪, וזאת מבלי שביצעו או התחייבו לבצע עסקה עם אותן חברות. בכך פעלו הנאשמים במרמה ובתחבולה, כשהרשו למקבלי החשבוניות להשתמש בהן לצורך קיזוז תשומות שלא כדין, במטרה להתחמק מתשלום מס. בכך עברו הנאשמים עבירות לפי סעיפים 117(ב)(3) ו - 117(ב)(8) לחוק.

תמצית טיעוני הצדדים:

בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר למשך 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס מרתיע, ועל הנאשמת קנס בסכום סמלי.

המאשימה ציינה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה מידת מעורבותו של הנאשם. המאשימה מקבלת את טענת הנאשם שפעל ביחד עם אחר, ומסכימה כי יש להתחשב לעניין העונש בכך שהנאשם ביצע את מעשיו תמורת שכר חודשי ששולם לו על ידי אחר. עם זאת טענה המאשימה כי המוצגים שהגישה (ת/1, ת/2, ת/30, ת/41) מלמדים על כך שהנאשם לקח חלק פעיל ומשמעותי בפעילות הנאשמת. הנאשם פעל מול רשם החברות, חתם על חוזים ועל חשבוניות, פגש לקוחות, הפיק חשבוניות ועוד.

המאשימה טענה כי הנאשם קיבל אלפי שקלים עבור פעילותו העבריינית אליה היה מודע, והאחריות לתוצאה הסופית מוטלת עליו.

ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו את היקפו הגדול של הנזק הכלכלי שנגרם למדינה כתוצאה ממעשיו של הנאשם, המסתכם ב 3.6 מיליון ₪, וביקש ליתן לאינטרס הציבורי שבמיגור התופעה משקל רב יותר מאשר לאינטרס האישי של הנאשם.

לסברת המאשימה, גם בתחתית מדרג הענישה יש להטיל עונש של מאסר בפועל וקנס מרתיע.

הסנגור בטיעוניו ביקש כי יוטל על הנאשם עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות בלבד.

בטיעוניו הדגיש ב"כ הנאשם את הודאתו של הנאשם, חרטתו ושיתוף הפעולה המלא שלו עם החוקרים עוד בתחילת מעצרו.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו, מצבו המשפחתי והכלכלי, עברו הפלילי הנקי ולנזקים שייגרמו לו אם יידון למאסר מאחורי סורג ובריח.

לטענת הסנגור, הנאשם שימש "בורג קטן במערכת", והשתכר מפעילותו מספר אלפי שקלים לחודש בלבד.

עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי אל מול הנזק האדיר שנגרם למדינה יש לקחת בחשבון את הנזק שנגרם לנאשם, אשר לטענתו קרס לחלוטין מבחינה חברתית וכלכלית. לטענת הסנגור, לנאשם חוב למס הכנסה בסך של 990,000 ₪, וחובות הוצל"פ בסך של כ 170,000 ₪.

ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם סובל ממצוקה חברתית וכלכלית, לאחר שלא מימש את רצונו לשפר את רמת חייו ולהגשים את עצמו, כמתואר בתסקיר שירות המבחן.

לטענת הסנגור, עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לא ישיג את התוצאה הרצויה במקרה זה, הן מבחינת המדינה והן מבחינת הנאשם, ולכן, על אף שהדבר חורג ממדיניות הענישה, ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות.

הנאשם טען בבית המשפט כי נקלע למצוקה כלכלית בשל חובות גבוהים וכי אין לו היכולת להשתקם. עוד הוסיף לגבי ילדיו המתבגרים ולגבי הצורך בעזרתו בטיפול בבנו בן ה-17.