מ.י. יחידת תביעות ש"י-שלוחת אריאל נ' בן ארי

לפני

כב' השופט מיכאל קרשן

הכרעת דין

החלטתי לזכות את הנאשם, גבריאל בן ארי, מכל אשר יוחס לו בכתב האישום. אלה נימוקיי:

רקע עובדתי

ביום 25.1.09 הוגש נגד הנאשם כתב אישום הכולל שני אישומים. ביום 4.5.10 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות. ביום 1.9.10 בקשה המאשימה לתקן את כתב האישום כך שהאישום הראשון יימחק. בהסכמת הנאשם הוריתי על תיקון כתב האישום כמבוקש.

האישום שנותר מייחס לנאשם עבירות של הפרעה לעובד הציבור, לפי סעיף 288א(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

המאשימה טוענת כי ביום 4.11.07, סמוך לשעה 9:25, הגיע פקח מועצת קרני שומרון, עובד הציבור מר צבי פרל (להלן – הפקח), לכיכר היישוב קרני שומרון, על מנת למסור לנאשם צו סגירת עסק. הנאשם הפריע לעובד הציבור במילוי תפקידו כדין בכך שסרב לקבל את הצו והשליך אותו על הרצפה. הפקח אמר לנאשם שירשום הערה על כך שהוא מסרב לקבל את הצו ויצא מהמקום. הנאשם יצא בעקבות הפקח, קילל אותו ואמר לו "אני אטפל במשפחה שלך, אני אגיע אליך הביתה ואדאג שהגג יהיה על הרצפה", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

ההליך ויריעת המחלוקת

הנאשם כפר כאמור באשמה ועל כן התנהלו הוכחות. לדבריו לא היה כלל במקום וצו הסגירה נמסר לאדם אחר. עוד טען הנאשם במענה לכתב האישום כי הצו שנמסר – זויף וכי מדובר בצו בלתי חוקי.

מטעם התביעה העידו הפקח והשוטר הקהילתי מר יונתן קטוע. מטעם ההגנה העידו הנאשם ומר מאיר אסרף.

ראיות התביעה

הפקח צבי פרל, המשמש כפקח היישוב קרני שומרון ואחראי מחלקת רישוי עסקים, העיד כי ביום האירוע הגיע על מנת למסור צו סגירת עסק לנאשם. הפקח הגיע לפינת הרחובות הגפן והאלון שם היה מבנה בנוי ששופץ למטרת פלאפל. הפקח עמד על המדרכה בחוץ והנאשם עמד בתוך העסק מאחורי דלפק. הפקח ניגש והביא לנאשם את הצו (ת/2), ואז הנאשם זרק את הצו על הרצפה ואמר לפקח שהוא יכול לנגב עמו את אחוריו. הפקח אמר לנאשם שירשום על העתק הצו שנותר בידו שהוא זרק את זה על הרצפה, ונפנה ללכת. הנאשם יצא אחריו, גידף אותו ולאחר מכן אמר לו שידאג לו ולמשפחתו שהגג ייפול מהבית שלו. הפקח לא התייחס, הלך לכיוון אופנועו והגיש תלונה. הפקח הבהיר כי הוא והנאשם מכירים זה את זה היטב וכי את הצו מסר לנאשם ולא לאחר (עמ' 6 שורות 12, 13, 16).

בחקירה הנגדית הסביר הפקח כי מסר לנאשם את הצו המקורי, ות/2 הוא ההעתק שנותר בידו. הפקח אישר כי ראש המועצה חתם על הצו, וסביר כי עשה זאת באותו בוקר. הפקח לא ידע להסביר מדוע רשום במקום החתימה "ב/הרצל בן ארי", אך בכל מקרה מדובר בחתימה של ראש המועצה ולא של אחר (עמ' 6 שורות 31-30; עמ' 7 שורות 13-12). לדבריו, חתימה זהה מופיעה על תעודת המנוי שלו (ת/3).

ב"כ הנאשם הציג לפקח את נ/2. הפקח אישר כי נ/2 הוא המקור של ת/2 (עמ' 7 שורות 17-16). הפקח נשאל על הבדלים בין ת/2 לנ/2, והשיב כדלקמן:

שם העסק: בצו המקורי (נ/2) נרשם בדפוס – "קייטרינג השומרון גלאט (ישיבת השומרון), שד' רחבעם זאבי (ישיבת השומרון) שכונת קרני השומרון"; בהעתק (ת/2) נרשם בכתב יד – "בניית בית עסק לממכר מזון, רח' האלון צמוד למכולת גינות". הפקח טען כי המחשב הוציא בטעות כתובת שגויה, וכשחזר למשרד ובידו העתק הצו הבחין בטעות ותיקן אותה בכתב יד.

נמען הצו: בצו המקורי (נ/2) נרשם שמו של הנאשם וכן מספר תעודת הזהות שלו; בהעתק (ת/2) הוספו שמו של מאיר אסרף ומספר תעודת הזהות שלו. הפקח העיד כי נאמר לו על ידי מישהו שהיה במכולת הסמוכה לבית העסק, שלבד מהנאשם היה במקום אדם נוסף בשם מאיר אסרף. לכן הוסיף את שמו של האיש על העתק הצו. הפקח טען כי היה במקום טרם הוצאת הצו וראה את הנאשם ואדם נוסף עוסקים בשיפוץ העסק, ולכן עשה "אחד ועוד אחד" והוסיף את שמו של האדם הנוסף על גבי הצו (עמ' 10 שורות 10-9). הפקח לא זכר את שמו של עובד המכולת (עמ' 10 שורות 13-11).

הפקח העיד כי ראש המועצה חתם רק על הצו המקורי (נ/2), אך הפרטים בהעתק הצו שונו בידיעת ראש המועצה (עמ' 8 שורות 23-21; עמ' 9 שורה 15). לאחר מכן הדביק הפקח העתק של ת/2 על חזית העסק.

השוטר הקהילתי יונתן קטוע גבה את הודעת הנאשם (ת/1). העד אישר כי חקר את הנאשם תחת אזהרה אך על האיום שהשמיע באוזני הפקח.

גרסת הנאשם בחקירה ופרשת ההגנה