מ.י. יחידת תביעות גליל - שלוחת צפת נ' עאסלה

החלטה

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם (הבקשה מוכתרת כבקשה לבטול גזר דין שניתן בהעדר, אך בסיפא מבקש ב"כ הנאשם לקבוע התיק להקראה).

מדובר בתיק ישן, משנת 2008, שהתקיימו בו מספר הקראות, לאחר שהתבקשו דחיות ע"י ההגנה.

בתאריך 17.6.10 התקיימה הקראה, בה התבקשה ע"י הצדדים דחיה לאור כמות האלכוהול המיוחסת לנאשם, ולאור העובדה שהדיון בפרשת עוזרי טרם הסתיים.

בנסיבות אלה, נדחתה ההקראה ליום 19.10.10.

יום קודם לדיון זה, בשעה 13.36, הגיש הסניגור באמצעות הפקס בקשה לדחיה, שנימוקיה הם דיונים אחרים הקבועים לסניגור למועד זה.

בהחלטתי מיום 19.10.10, דחיתי בקשה זו.

המבקש וב"כ לא התייצבו לדיון, ומשכך נדון הנאשם בהעדרו.

מעבר לטענותיו באשר לסיבת אי ההתייצבות, הנימוק בבסיס בקשתו הנוכחית, הינו שגזר הדין מהווה "עונש כבד ומכאיב".

ברור שהגשת בקשת דחיה – אין די בה.

משלא התקבלה החלטה הדוחה את הדיון, לא כל שכן, מקום שנתנה החלטה הדוחה את הבקשה, היה על המבקש וב"כ להתייצב לדיון.

העונש שהוטל הולם את חומרת העבירה (נהיגה בשכרות, ברמה של 415 מיקרוגרם), וכולל, בין היתר, פסילת רשיון הנהיגה של המבקש למשך שנתיים, דהיינו, פסילת המינימום הקבועה בחוק לעבירה בה הורשע המבקש.

בנסיבות אלה, אינני מוצאת בבקשה עילה לבטול גזר הדין שניתן בהעדר הנאשם, וממילא – פסק הדין, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

בשולי הדברים יאמר, כי בד בבד עם הגשת בקשה זו, היה על המבקש להפקיד את רשיונו. משלא עשה כן, היה מקום לדחות את בקשתו על בסיס עובדה זו בלבד.

על המבקש להפקיד את רשיון הנהיגה שלו לאלתר במזכירות ביהמ"ש.

למען הסר ספק, יובהר כי הנאשם פסול לנהיגה.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"א, 02 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: