מ.י. יחידת תביעות גליל -צפת תעבורה נ' אבו סאלח

הכרעת -דין

תמצית כתב האישום

בכתב האישום נטען כי בתאריך 27.7.07 בשעה 19:00 לערך נהג הנאשם באופנוע מ.ר.19-169-17 (להלן: "האופנוע") בכביש 99 ק"מ 15, שהנו דו סטרי, מכיוון הבניאס לכיוון מג'דל שמס. הנאשם נהג ברשלנות בכך שתוך כדי נסיעתו איבד שליטה, סטה מנתיבו והתהפך (להלן "התאונה"), כשהוא נוהג ללא ביטוח ושעה שתוקף רישיון הרכב פקע ביום 11.6.06. כתוצאה מהתאונה הנאשם נפגע והאופנוע ניזוק.

הוראות החיקוק לפיהן הואשם הנאשם:

נהיגה ברשלנות – עבירה לפי סעיפים 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן "פק' התעבורה").

גרימת נזק – עבירה לפי תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה תשכ"א -1961 (להלן "תקנות התעבורה") + סעיף 68 לפק' התעבורה.

סטייה מנתיב נסיעה – עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה + סעיף 68 לפק' התעבורה.

חוסר ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי תש"ל – 1970.

פקיעת רישיון רכב מעל ששה חודשים – עבירה לפי סעיף 2 לפק' התעבורה.

תשובת הנאשם לאישום

בתחילתו, נשמע התיק לפני כב' השופט (כתוארו אז) דבור וביום 7.5.09 השיבה ב"כ הנאשם לאישומים בפניו באומרה: "כופרים. טוענים כי רכב שנסע מאחוריו פגע בו וגרם לו לאבד שליטה, התדרדר לשוליים והתהפך".

התיק הועבר לשמיעה לפניי וביום 31.1.10 נערכה ישיבת הקראה מחודשת, בה טענה ב"כ המבקש: "כופרים. מודים בנהיגה בזמן ובמקום וכן בס' 4 לעובדות כתב האישום". כך שהנאשם הודה בשלב זה בנסיעה ללא רישיון רכב וללא ביטוח. שמיעת הראיות נקבעה ליום 11.5.11.

הנקודות שאינן שנויות במחלוקת

כאמור לעיל, הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכך שהנאשם נהג באופנוע במקום התאונה ובזמן התרחשותה, עפ"י הרשום בכתב האישום, ואף לעניין נהיגתו של המבקש ללא רישיון רכב וללא תעודת ביטוח תקפה.

במהלך שמיעת הראיות הגישה ההגנה, בהסכמת התביעה, את התעודה הרפואית שסומנה נ/4. תעודה זו מתארת את הליך אשפוזו של הנאשם מקבלתו ועד שחרורו, וממנה עולה כי כתוצאה מהתאונה סבל הנאשם משבר בחוליה C7 בעמוד שדרה צווארי, שבר בצלע 1 שמאל, שבר בכף יד ימין עם פריקה של אצבע 4 ופצע שהצריך תפירה בראשו (להלן: "החבלות"). הנאשם נזקק לאשפוז של 9 ימים.

בטרם הוגש המסמך, הודיע התובע כי "אין לי גם התנגדות שתוגש התעודה הרפואית, בכפוף לכך שאנו שומרים לעצמנו את הזכות לבקש מבית המשפט להרשיע בעובדות נוספות שעולות ממסמכים אלו ושהתגלו במהלך שמיעת הראיות".

לאחר דברים אלה, החליטה ההגנה להגיש את המסמך.

למרות זאת, בסיום סיכומיה (סע' 80) מבקשת ב"כ הנאשם שלא להרשיעו בעבירה זו, משום ש"לא הוכח בסיס עובדתי ברמה הנדרשת בדין כדי לבסס הרשעה בסעיף זה".

לא למותר לציין, כי בתחילת סיכומיה (סע' ג' 9), בפרק העובדות שאינן שנויות במחלוקת, מציינת ב"כ הנאשם את רוב החבלות.

אין לי אלא לקבוע כי אין מחלוקת באשר לחבלות שנגרמו לנאשם כתוצאה מהתאונה.