מ.י. יאל"כ נ' מוגרבי(עציר)

החלטה

לפני בקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות בתיק, אשר קבוע ליום 21.4.2010, לכל היום.

עניינו של כתב האישום הינו ב -14 סעיפי אישום שעניינם גניבה, גניבת רכב, סחיטה באיומים, והתפרצויות.

ברשימת עדי התביעה מופיעים לא פחות מ – 36 עדים.

הנאשם שוחרר ממעצר עת תום ההליכים כנגדו בתנאים הכוללים הפקדה כספית גבוהה, ואולם הואיל ולא עמד בתנאים אלה, הינו עצור מחודש אוקטובר 2010.

ההקראה הפורמלית בתיק התקיימה ביום 10.11.2009 והדיון נדחה ליום 2.12.2009.

ביום 2.12.2009 ביקש הסניגור לדחות את הישיבה בשל נסיבות אישיות.

הדיון התקיים ביום 4.1.2010 בפני כב' השופטת וינברג-נוטוביץ.

הנאשם כפר באישומים המיוחסים לו וישיבות הוכחות נקבעה ליום 9.3.2010.

בשלב זה, התיק הועבר לטיפולי.

ביני לביני נידונו על ידי כב' סגן הנשיא, השופט היימן, בקשות מקדמיות בתיק זה אשר בכולן ניתנו החלטות.

הדיון ביום 9.3.2010 התקיים כסידרו ובו נשמעו 3 עדים, וישיבה נוספת נקבעה ליום 18.3.2010. ביום ה – 17.3.2010 הגיש הסניגור בקשה לדחיית מועד הדיון אשר בה הצהיר כי מטעמים רפואיים המפורטים בבקשה לא יוכל להתייצב לישיבת ההוכחות.

בקשת הסניגור נדחתה, בין השאר כי לא היתה מגובה בתעודה רפואית.

הסניגור הגיש בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, תוך שהוא מצהיר כי היה ותחלוף תקופת ה – 9 החודשים הקבועה בחוק למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים כנגדו, הוא ייתן את הסכמתו להארכת המעצר.

בשים לב להצהרה זו, נעתרתי לבקשה ודחיתי את מועד הדיון ליום 21.4.2010 אשר במקור נועד ליום חופשה של בית המשפט. הדבר נעשה כדי שלא לפגוע בתיקים אחרים אשר תלויים בפני בית המשפט, שכן יומנו של בית המשפט פנוי מחודש ינואר 2011 בלבד.

בהחלטתי הוספתי, כי אם באותו מועד קבועים לסניגור תיקים בפני בתי משפט אחרים, יואיל נא להגיש בקשה לדחיית המועד הדיון בהם, תוך בקשה כי בתי משפט אלה יעשו את כל אשר ניתן לעשות כדי להיעתר לבקשת הסניגור.

עוד אדגיש כי הסניגור אף הגיש תעודת מחלה אשר ממנה עולה כי מבחינה רפואית לא יכול היה לעבוד באותו יום.

הסתבר, כי באותו מועד לסניגור קבוע תיק אחר בבית המשפט המחוזי (תפ"ח 1012/08) – תיק שעניינו אינוס, מעשי סדום, ותקיפה. באותו מועד אמורה להתחיל פרשת ההגנה בתיק.

הסניגור הגיש בקשת דחייה לתיק זה אליה צירף את החלטתי האמורה, ואולם בית המשפט המחוזי (אב"ד כב' השופט שוהם) לא נעתר לבקשה, בין היתר נוכח עיכובים ודחיות רבות שאירעו בתיק וכן מן הטעם שהמועד בתיק הנ"ל נקבע קודם לתיק שנידון בפני.

בנסיבות שנוצרו, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי, ועם כל הצער שבדבר – ועל אף שהנאשם עצור אך מן הטעם שאין בידו לגייס את הסכומים הנדרשים כערובה לשיחרורו, אני נאלץ להיעתר לבקשת הסניגור ולדחות את מועד הדיון בתיק זה.