מ.י. יאל"כ נ' חטיב

החלטה

1.בפני בקשה חוזרת לשחרורו של הסנגור מייצוגו של הנאשם בתיק זה.

2.על מנת לפשט את הדברים אחזור ואביא מהחלטתי שניתנה מהלך הדיון ביום 12/11/09 כלשונה:

"בפני בקשה לשחרורו של הסניגור מייצוגו של הנאשם בתיק זה. לצורך הכרעה בבקשה לא למותר לפרט, ולו בתמצית, השתלשלות העניינים מהלך הדיון בתיק, עד כה.

כתב האישום בתיק זה המחזיק 60 אישומים שעניינם עבירות מרמה, זיוף, העלמת עובדות ואי תשלום דמי ביטוח למל"ל, בהיקף ניכר, הוגש לבית המשפט עוד ביום 26/11/09. אותה עת נדון בפני כב' הנשיא (כתוארו אז). תחילה יוצג הנאשם על ידי הסניגוריה הציבורית, וכבר לאחר מכן לא התייצב לשתי הישיבות הבאות והוצא כנגדו צו הבאה. בהמשך שכר שירותיו של עו"ד חיר לייצגו באופן פרטי וזה הודיע כי הצדדים מנהלים ביניהם מו"מ. לאחר האמור הופנו הצדדים להליך גישור שבסופו של דבר, לא צלח.

לאחר האמור ואנו כבר ביום 11/6/08 הועבר הדיון בתיק לשמיעה בפני. הנאשם וסניגורו, עם זאת, לא התייצבו לדיון וכנגד הנאשם הוצא צו הבאה. כך קרה גם בישיבה שנקבעה להמשך ליום 9/7/08, ושוב בישיבה שנקבעה ליום 15/9/08. לא למותר לציין שבכל ההזדמנויות נתבקש הסבר מאת הסניגור לעובדת אי התייצבותו, ללא הועיל. (הסניגור מצא להגיב רק באחת הפעמים ואף זאת על דרך בקשה לתיקון פרוטוקול.)

רק ביום 12/10/08 התייצבו הנאשם והסניגור, ואז גם ניתנה תשובה מפורטת לכתב האישום. אותה עת נקבעה שמיעת ההוכחות בתיק לחמישה מועדים מהלך מרץ-אפריל 2008. באף אחד ממועדים אלו לא התקיים דיון לגופו של עניין לאחר שהתעוררה סוגיית כשרותו הנפשית של הנאשם וזאת בתיק אחר, ומתוך שהדבר מנע דיון לגופו של עניין, בהיעדר ידיעה באשר למידת יכולתו של הנאשם לעקוב אחר ההליכים המשפטיים.

משכך וביום 22/4/09 נקבעה שורת מועדים חדשה לשמיעת ההוכחות. בעניין זה לא למותר לציין כי שוריינו ימי דיון מלאים לשמיעת ההוכחות במועדים אלו. רק כחודש לפני המועד הראשון מבין מועדים אלו הוגשה הבקשה שבפני. יש להדגיש כי בשים לב להיקף חומר החקירה נשוא תיק זה, המחזיק מספר קרגלים, מדובר במועד קרוב, קרוב מידי ליום הדיון, ובאופן המחייב, היה והבקשה תתקבל, ביטול הדיונים שנקבעו, כאמור, זה מכבר.

טוען הסניגור כי הנאשם אינו משתף עימו פעולה וכי בין היתר אינו משלם שכר טרחתו. טוען הנאשם כי אין בידו לשלם שכר הטרחה וכי התאכזב מטיבו של הייצוג שקיבל.

בתוך כך מבהירה הסניגוריה הציבורית כי היה ותתבקש לייצג את הנאשם בשנית, לא תוכל לעשות כן בהתראה קצרה ותזדקק לזמן לצורך לימוד מחודש של תיק החקירה. על האמור יש להוסיף כי הדעת נותנת שיומנם של הסניגורים אינו עומד הכן לייצוג במועדים הקרובים הקבועים בתיק זה.

יש להדגיש כי הסניגוריה מבהירה בתגובתה שאין היא משמשת כ"תוכנית כבקשתך", וכי קודם שתחליט האם ליתן ייצוג לנאשם יש לברר מכלול השיקולים שהניעוהו מלכתחילה לוותר על הייצוג, ללא כל הסבר וחרף העבודה הרבה שהושקעה על ידם בלימוד התיק.

סופו של יום האחריות לניהולו התקין של הדיון בתיק זה רובצת לפתחי ומוטלת על כתפי. בצדק טוען ב"כ המאשימה כנגד הימשכות ההליכים בתיק זה תוך שהוא מפנה לחומרת העבירות נשוא כתב האישום.

בנסיבות אלה וחרף הסימפטיה שמעורר טיעון הסניגור, אשר מבקש שלא לעבוד בחינם, אין לא לו, ולא לנאשם, אלא להלין על עצמם. שניים אלו הם שהתחייבו זה כלפי זה והתקשרו בהסכם שכר הטרחה. הפנייה לבית המשפט, משעה שנעשתה למעשה בסמיכות רבה מידי ליום הדיון, אינה מאפשרת קבלת הבקשה. כך כאשר קבלתה משמעה, הלכה למעשה, ביטול הישיבות הקבועות מהלך החודשיים הקרובים, ובשים לב ליומני, גם למעשה, דחיית הדיון (שמיעת ההוכחות) לשנת המשפט הבאה.

כפי הידוע מקנה סעיף 18 לחסד"פ לבית המשפט את הסמכות שלא לשחרר סניגור מייצוגו של נאשם, היה ויש באמור כדי לגרום לדחייה בלתי סבירה במשפט. זהו המצב בענייננו.

בנסיבות אינני נעתרת איפוא לבקשה לשחרור הסניגור מייצוגו של הנאשם בתיק זה.